תשובה: בשאלה זו יש לדון בכמה פרטים: א) האם ישנה חובת הבדלה על נשים? ב) מהי חובת הבדלה על גברים? ג) האם נשים יכולות להוציא גברים בהבדלה?
ראשית יש להביא את דברי מרן המחבר בשולחן ערוך בסימן רצו סעיף ח', שנשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש היום, ויש מי שחולק על כך.
ולכאורה תמוהה השיטה הסוברת שנשים חייבות בהבדלה שהרי זוהי מצוות עשה שהזמן גרמא, ונשים פטורות ממצות אלו?
מכל מקום נשים שוות בדיני שבת לחיוב הגברים, מחמת שהוקש 'זכור' ל'שמור', והבדלה היא בכלל 'זכור' לפי השיטה הסוברת שהבדלה היא מן התורה (משנה ברורה).
אמנם גם לפי השיטות שחיוב הבדלה אינו מצוות עשה מהתורה כמו קידוש, אלא מדברי סופרים בלבד (כשיטת הרב המגיד בפרק כט מהלכות שבת), מכל מקום חכמים תיקנו את ההבדלה בדומה לקידוש, וכשם שבקידוש נשים חייבות כמו כן הוא בהבדלה שנשים חייבות בה (שם).
וטעם החולקים וסוברים שנשים פטורות מחיוב הבדלה הוא מפני שסוברים שאף אם נאמר שחיוב הבדלה הוא מן התורה, מכל מקום מעשה ההבדלה אינו בתוך השבת רק בחול ואינה תלויה כלל בדיני שבת, ואם כן הרי היא בכלל שאר מצוות עשה שהזמן גרמא שהכלל בזה הוא שנשים פטורות מהן (שם בשם הפרי מגדים).
ומחמת מחלוקת זו כתב הרמ"א שם, שהנשים לא יבדילו לעצמן, מפני שיש סוברים שאין להן כלל חיוב להבדיל, ואם כן יברכו ברכה לבטלה, ומחמת ספק ברכה לבטלה לא יבדילו בעצמן אלא ישמעו ההבדלה מן האנשים.
אך הבית חדש סובר, שאף נשים יכולות להבדיל בעצמן אפילו לשיטה הסוברת שהן פטורות מחיוב הבדלה, מאחר ויכולות להמשיך על עצמן חיוב הבדלה, כמו במצוות שופר ולולה שהן גם כן מצוות עשה שהזמן גרמא ומכל משום אם הן רוצות יכולות ליטול או לתקוע בברכה.
וכתב המגן אברהם שהעיקר להלכה כדברי הבית חדש, ובשער הציון אות לד כתב שיכולים לסמוך על כך למעשה מפני שהבית חדש והרב יעב"ץ פסקו כדברי השיטה הראשונה שיש להן חיוב הבדלה.
אמנם במשנה ברורה בסימן קטן לה כתב, שהמגן אברהם עצמו פסק לעיל בסימן שמנהג הנשים לא לשתות מכוס הבדלה ואם כן כיצד תבדיל והרי לא תוכל לשתות מכוס ההבדלה. ומבאר שוודאי כוונת המשנה ברורה, שבמקרה ולא תוכל לצאת ידי חובה מאנשים (כגון שבעלה אינו כאן וכיוצא בזה בשעת הדחק), יכולה להבדיל בעצמה בברכה, והיא בעצמה תשתה במקרה זה את הכוס.
כמו כן הביאו הפוסקים שאם האנשים כבר הבדילו לעצמם, לא יוכלו להבדיל שוב רק בשביל הנשים אם אין שם זכרים גדולים או קטנים שהגיעו לחינוך שיוצאים הימנו, שהרי לפי השיטה הסוברת שהן פטורות לגמרי ממצוות הבדלה הרי זו ברכה לבטלה ממש. ואף שיש פוסקים המתירים זאת מכל מקום אין זה יוצא מכלל ספק ברכה לבטלה ואם כן למה להיכנס לחשש זה, שהרי במקרה כזה יכולה להבדיל ולברך בעצמה וכפי שהובא לעיל, ולכן במקרה זה תבדיל בעצמה (משנה ברורה).
ובביאור הלכה דיבור המתחיל 'לא יבדילו' כתב שלכאורה פשוט הוא שיכולות לברך בעצמן ברכת הבשמים וכן הגפן על היין לדברי הכל, שהרי זה מכלל ברכת הנהנין, וכל הדיון הוא על ברכת ההבדלה עצמה.
והביא שם שלכאורה מה שלא כתב המגן אברהם שחייבות אף בברכת הנר שהרי אין זה קשור למצוות הבדלה אלא הוא חיוב בפני עצמו מחמת שהאור נברא במוצאי שבת, וכמוכן אין זה ברכת הנהנין, ואם כן הרי הוא מכלל מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות מהן ואינם חייבות. ומסיים שם שאולי מפני שסדרו אותן יחד עם הבדלה, יש להם דין אחד, וגם כן חייבות בהן. אך יותר נכון לומר שאינה חייבת בהן לדברי הכל (אך הרשות בידה אם רוצה כפי שהוא בכל מצוות עשה).
העולה מן האמור: שמאחר וישנו מחלוקת האם נשים חייבות בכלל בהבדלה או לא, אינן יכולות להוציא את הגברים אפילו אם כבר התפללו הגברים ערבית והבדילו בתפילה, מאחר ועדיין חייבים מדברי סופרים, לעומתן הנשים יש דעות שאינן חייבות כלל - אפילו מדברי סופרים. ולכן אינה יכולה להוציא את בעלה בהבדלה, ותבדיל לעצמה בלבד (ואינה חייבת בברכת האש, אך הרשות בידה לברך).