תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם בכלל ישנו איסור לנשים לעשות מלאכה על יד הנרות. ב) האם זה חל גם על גברים. ג) איזה מלאכה נכללת בזה. ד) האם הוא רק במשך הזמן הנצרך מעיקר הדין להדלקת הנרות. ה) האם יש הפרש האם עושה זאת כנגד הנרות או שלא כנגדם.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרע סעיף א, ששמונת ימי חנוכה אסורים בהספד ותענית, אבל מותרים בעשיית מלאכה. ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות, ויש מי שאומר שאין להקל להם.
ומקור דעת היש אומרים שאין להקל להם, היא דעת הטור, והטעם משום שישנו כלל האומר, שדברים המותרים ואחרים נוהגים בהם איסור - אין להתיר בפניהם. וכתב עוד, שגם אם יש מקומות שנוהגים בו איסור כל היום אין להקל להם. אך בבית יוסף כתב שאין זה מוכרח, כיון שאין כאן צד איסור, ורק היכן שישנו צד איסור אזי אם נהגו בכך אין להתיר ולהקל לאחרים בכך, מצד כלל האמור.
ואמנם יש מדמים זאת לראש חודש שגם בזה הוא מותר מן הדין בעשיית מלאכה, ומכל מקום כיון שנוהגים כן הנשים שלא לעשות מלאכה, אזי הוא מנהג טוב וזהו להם לשכר שלא נתנו את נזמיהם לעגל כמו שכתב הטור, ואומרים בו גם כן הכלל שכל הדברים המותרים ואחרים נוהגים בהם איסור אין להתיר בפניהם, והמנהג בראש חודש הוא כל היום כמובא שם בבית יוסף, ואם כן הוא הדין שיש לומר כן גם בחנוכה, שכיון שנעשה הנס על ידי הנשים, אזי יפה להם כשהם נוהגות שלא לעשות מלאכה. כמבואר בטורי זהב.
אבל האנשים ודאי שאין להם שייכות למנהג זה. אולם במהרי"ל כתב, שקבלה בידינו שאין לאדם לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות. ויש אומרים שגם ביום הראשון וביום האחרון מנהג רבותינו לאסור מלאכה. אך מלשון השולחן ערוך מדוייק מפורש שאיסור זה הוא דוקא נשים לפי שנעשה נס על ידיהם, וכן כתב מפורש במגן אברהם.
ואמנם מסתמית לשון ספר המנהגים חב"ד, משמע שאיסור זה למנהג חב"ד - הוא גם לאנשים ולא רק לנשים. כי כתב שלאחר שיעור הזמן של חצי שעה ניתן לעשות מלאכה שלא כנגד הנרות, ומשמע שבתוך הזמן אין חילוק בין גברים לנשים ומכל מקום לא עושים מלאכה ואפילו שלא כנגד הנרות.
ואמנם במכתב כללי שכתב הרבי מליובאוויטש והובא בליקוטי שיחות חלק כה עמוד 512 משמע, שאיסור מנהג זה הוא רק לנשים ולא לגברים, ויש לומר שהמובא בספר המנהגים אמנם כתוב בסתמא, אך כוונתו כמובן רק למי ששייך במנהג איסור זה והם הנשים.
וזמן האיסור הוא בעוד שהנרות דולקות בביתו כדי להכיר שאסור להשתמש לאורה והוא כחצי שעה, וכאמור לעיל. וכתב בשלטי גיבורים וכן הסכים בתשובת חכם צבי שבמקום שנהגו איסור מלעשות מלאכה כל היום יש למחות בידם, כי הבטלה עברה היא ומביאה לידי שעמום.
וכתבו הפוסקים, שהמלאכות שנאסרו בזמן זה הם מלאכות שיש בהם טורח ויגיעה, כמו תפירה, כיבוס, או גיהוץ. אך עבודות בית פשוטות שאין בהם טורח כמו בישול אפיה או שטיפה, מותרים גם במשך החצי שעה ואף כנגד הנרות, אך יזהרו שלא יסיחו את דעתם מהנרות.
וכיבוס שנאסר אינו כמו בחול המועד שהותר בגדי תינוקות וכדומה, מאחר ושם מדובר באיסור של כמה ימים ולצורך תינוקות וכדמה הותר, אך כאן להימנע במשך זמן מועט של חצי שעה, אין כלל בעיה בזה, ואם כן אין להקל בזה אף לצורך כביסה של בגדי תינוקות הנצרכים. ויעשו זאת לאחר החצי שעה.
העולה מן האמור: שהמנהג שלא לעשות מלאכה הוא על הנשים דוקא, והוא רק בחצי שעה שהנרות דולקות. ואפילו אם אין המלאכה כנגד הנרות מכל מקום אסור. ולאחר מכן מותר.
[ואמנם יש נוהגים שאף לאחר הזמן – שמותר לעשות מלאכה, יש לעשות דוקא שלא כנגד הנרות].
והמלאכות שנאסרו הם רק מלאכות שיש בהם טורח, כמו כביסה, גיהוץ, תפירה, ודברי אומנות של עסקי נשים (כמו תסרוקות, חפיפות פאה, וכדומה). אך מלאכות פשוטות לצורכי הבית, כמו בישול ואפיה, מותרים אפילו כנגד הנרות, רק שלא יסיחו דעת מהנרות.