בכי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם מים שנוזלים בשבת יש להם דין מוקצה. ב) האם יש הפרש בין מים שראויים לשתיה לבין מים שאינם ראויים. ג) האם יש הפרש בין מים שכבר היו ורק נוטפים כעת מאיזה מקום במקום שאינו נוח לאדם, לבין מים שנוצרו ונתהוו בשבת עצמה, כמו למשל מי מזגן. ד) האם ישנו הפרש איזה כלי מניח תחת הנזילה.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שלח סעיף ח, שמותר לתת כלי תחת נזילת הדלף בשבת שדולף דרך התקרה וכיוצא בזה, ואם נתמלא הכלי, יכול לשפוך אותו ולהחזיר אותו למקומו. אך זהו רק אם הדלף ראוי לרחיצה, אבל אם אינו ראוי לרחיצה, אסור, משום שלא עושים גרף של רעי לכתחילה בשבת. כלומר, שאין עושים דבר שימאס על סמך שיהיה מותר אחר כך להוציאו כגרף של רעי, ואם אפילו יתרצה שישאר כך ולא יזיז אותו ממקומו, מכל מקום גם כן אסור כמו שכתבו הפוסקים.
אמנם זהו דוקא כאשר הגרף נתון במקום שישיבתו קבועה שם, שאזי זהו מאוס עליו, ונחשב כגרף של רעי שהתירו לטלטל אותו, להוציאו לאשפה מפני כבודו - אם הוא עומד במקום שישיבתו קבועה שם.
ואם נתן כלי תחת נזילת דלף של מים שאינם ראויים לרחיצה, מותר לטלטל את הכלי יחד עם המים המאוסים שבו. והטעם שמותר לתת כלי תחת נזילת הדלף שבא מימי הגשמים, הוא מפני שאין על מי המטר היורד שם מוקצה או נולד, ויכול לשתות אותו או לרחוץ ממנו, והוא הדין אם הוא ראוי רק לשתיית בהמה ולא לאדם.
והנה במשנה ברורה סימן שי סימן קטן לב, הביא מה שכתב החיי אדם, שנראה לומר, שמים הנוטפים מהאילנות בימי ניסן אסורים גם כן משום נולד, ואפילו יש כבר כלי עם מים מערב שבת, שנוטף לתוכו אף על פי כן אסור, ולא אומרים בזה שהוא בטל, מפני שטיפה הנוטפת היתה כבר ניכרת קודם שנתערבה במים, והכלל הוא שכל דבר שיש לו מתירים אפילו באלף לא בטל.
וכתבו הפוסקים שבכלל זה הם מים שנוטפים מהמזגן והמקרר וכדומה, שהם מוקצים ואסורים בטלטול, ורק אם טינפו את הבית מותר לנגבם בזהירות מאיסור סחיטה - מדין 'גרף של רעי' שמותר בטלטול על מנת לסלקו, אפילו הוא מוקצה, כמבואר בשאלות ותשובות שבט הלוי חלק יא סימן רד.
ואין זה דומה למי גשם שאינם מוקצה, מאחר והמים בעננים הם בגדר בלועים ואינם דבר חדש לגמרי, מה שאין כן כאן המים הם דבר חדש הוא לגמרי שלא היה בעולם.
ולהניח כלי בשבת תחת מקום דלף, יש לאסור משום 'ביטול כלי מהיכנו', וכמו כן תחת מי מזגן אלו, כיון שמים אלו מוקצים הם, ואפילו נזילה שאינה מהמזגן, אם הם מים סרוחים שאינם ראויים אפילו לרחיצה, הם מוקצה מחמת מיאוס, אלא אם כן הכלי מיועד למטרה זו תמיד, או יניח בתוך הכלי איזה מי משקה שאינו מוקצה, והמים הנוטפים הנכנסים בו בטלים מדין 'קמא קמא בטיל'. כמבואר בשאלות ותשובות מגדנות אליהו חלק ג' סימן ח'.
ואם הכלי היה מונח שם תחת הדלף מערב שבת, ונתמלא על גדותיו, ואם לא ישפוך את המים יגלשו המים ויטנפו את המקום, רשאי לטלטל את הכלי ולשפוך את המים שבתוכו, ולהחזיר את הכלי למקומו כל זמן שעודנו בידו.
אך סתם מים לא יועיל לומר בזה 'קמא קמא בטיל', כיון שמי המזגן ניכרים בצינור, ואינם בטלים, כי דבר שיש לו מתירים אפילו באלף לא בטיל, ומי המזגן הם מים מזוקקים, ויש עליהם שם אחר.
העולה מהאמור: שמים הנוטפים ממזגן שאינו תקין, הם מוקצים משום 'נולד' (אפילו אם מדובר במים שאינם סרוחים), ואסור לגעת במים אלו או אפילו להניח תחתיהם כלי, מאחר והוא מבטל את הכלי משימושו. (ורק שאם מדובר שהמים נוזלים במקום שהולכים שם, וזה מטנף את המקום, מותר לסלק ולגרוף אותם מדין 'גרף של רעי').
ויהיה מותר להניח כלי תחתיהם רק באופנים הבאים: א) מדובר בכלי המיוחד למטרה זו - שעשוי לקבל מים, כמו למשל דלי העשוי לשטיפת הרצפה. ב) מדובר שכבר הניח את הכלי מערב שבת, רק שהכלי התמלא בשבת על גדותיו, ויש חשש שיגלשו ממנו המים ויטנפו את המקום. שאזי מותר לו לשפוך את המים, ומיד - כאשר עדיין הכלי בידו, להחזירו למקומו. ג) יש מתירים אף לקחת כלי רגיל שאינו מיוחד לקבל מים, ולהניח בתוכו איזה משקה שמותר לטלטל אותו – חוץ ממים, והמים שיזלו לתוך הכלי - יתבטלו במים מותרים אלו.
[ואם מדובר בנזילה שהיא ממי גשמים, אזי תלוי הדבר האם מדובר במים סרוחים או במים ראויים (אפילו לרחיצה): שאם הם סרוחים ואינם ראויים, נחשבים הם מוקצה, ואם הם ראויים - אינם מוקצה].
