האם מותר לפתוח בשבת חוט ברזל המלופף על גבי שני נקבים שבשער ברזל במקום המנעול, ועשוי כך לפתוח לסגור אותו לעת עתה באופן ארעי?

תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מה הגדר של מלאכת קושר ומתיר בשבת. ב) האם יש לחשוש בליפוף זה או בפתיחתו משום קושר ומתיר. ג) האם זה משנה האם מסבב פעם אחת או כמה פעמים. ד) האם זה משנה האם רגילים לפתוח את הליפוף באותו היום כמה פעמים, או שעומד לקיום איזה זמן.
ראשית יש להביא מה שכתוב בשולחן ערוך בסימן שיז במשנה ברורה סימן קטן לד, שכל קשר שלפעמים נמלך האדם ומבטל אותו שם לעולם, אזי אף על פי שתחילת עשייתו לא היתה על מנת להניח אותו שם, מכל מקום אסור מדרבנן. ולכן אסור לקשור רצועות המכנסים שהרי לפעמים נמלך האדם ומבטל אותם שם לעולם - עד שיהיה בלוי. והפותל חבלים חייב משום קושר והמפריד את הפתילה שלהם ואינו מכוין לקלקל חייב משום מתיר, וכפי שמבואר ברמב"ם.
והנה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן שיז סעיף יא, הביא גם כן דין זה וכתב, שהפותל חבלים מכל מין שיהיה - חייב משום קושר, ושיעורו להתחייב מן התורה הוא בכדי שיעמוד החבל בפתילתו בלא קשירה בסופו, שנמצאת מלאכתו מתקיימת. אבל מדברי סופרים אסור אפילו בשיעור כל שהוא. וכמו כן המפריד את הפתיל חייב משום מתיר, ושיעורו כשיעור הפותל, ואמנם זהו דוקא אם לא מתכוין לקלקל, מאחר וכל המקלקלים פטורים מהתורה, אבל מכל מקום אסור מדברי סופרים.
ועל פי זה כתבו הפוסקים לדמות דין זה שבשולחן ערוך לנידון השאלה, וכפי שכתב בזה בארוכה בשאלות ותשובות שבט הלוי חלק ח סימן נה, לאחר שהביא כמה סברות להקל בעניין האמור, הביא סברה שלישית להקל בזה, שכל הדמיון של הפוסקים שחששו לאיסור בזה מצד הדמיון לדין הרמב"ם אינו מוכרח כלל, מאחר ויש לחלק ולומר שמה שכתב הרמב"ם לאיסור הוא רק כאשר צורת בנין החבל נעשה על ידי פתילת וחביקת שני חלקי החבל, שההתקשרות נותן לו איכות הדמיון לקושר וסתירתו למתיר.
מה שאין כן כאן שכל עיקר החבל נעשה לסבב את השער וכיוצא בזה, ורק בכדי שיחזיק מעמד מסבבים שני ראשי החבל על מנת לפתוח ולסגור, ואינו דרך קשירה כלל - רק דרך סיבוב בצורה שאפשר לפתחו בנקל, ומי יחדש שאף זה נכלל בגדר קושר ומתיר, ויותר נראה כמו סתם פותחת בעלמא שמותר לסגרו ולפתחו ללא כל חשש.
ומסיים שלכן נראה לו לומר שלמרות שאין לסמוך על כל אחד מהצדדים המובאים להקל בפני עצמו, מכל מקום בצירוף כולם יש להקל ולהתיר, ואף שמי שמחמיר בזה אינו מן התמוהים מכל מקום אין לפי עניות דעתי מקום להרעיש על המקלים בכך, ויש ללמד זכות על ישראל.
אמנם במקום אחר שפלפל בעניין זה – בספרו חלק י סימן סא, כתב להחמיר במקרה מסויים, שלאחר שכתב כמו בפעם הראשונה שעצם הדמיון לפותל חבלים לפי עניות דעתי - אינו דומה כלל, מאחר וכל עיקרו שנעשה לסבב, ורק כדי לסגור מסבבים פעם ושתים, ובזה לא נעשה כדמות חבל לעולם, מכל מקום מסיים שם שאולי אם מסבבים הרבה פעמים יתכן קצת דמיון לחבל, ובודאי יש מקום להחמיר בכדי שלא יבאו לעשות בדרך איסור על כל פנים דרבנן.
ואיך שלא יהיה הסכימו כל הפוסקים – גם אלו המחמירים בזה שהדבר דומה לפתילת חבלים, שמכל מקום אינו דומה ממש לפותל פתילים, ואי אפשר להחמיר בו יותר מדין קושר, שאם עושה ליומו - או בדיעבד לשבעה ימים, אפשר להקל ולהתיר.
העולה מן האמור: שאם מסבב פעם אחת בכדי לסגור את השער, יש להקל בזה (וכן לפתוח אותו), והמחמיר – יחמיר לעצמו. אך אם מסבב כמה פעמים, ראוי להחמיר בזה.
ואמנם אם מדובר בשער שפותחים וסוגרים אותו באופן תדיר – מספר פעמים באותו היום, יש להקל ולהתיר מכל מקום.