תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מה הדין של בסיס לאיסור בשבת. ב) האם הדבר היתר נאסר בטלטול בדיוק כמו המוקצה. ג) האם יש הבדל בין בסיס לאיסור בלבד, לבין בסיס לאיסור והיתר. ד) האם למחזיק מפתחות יש דין של בסיס. ה) האם בהיתר הטלטול בבסיס לאיסור והיתר, יש היתר לטלטל גם את המוקצה עצמו.
ראשית יש להביא את המובא בסימן שט סעיף ז' בהגדרת איסור טלטול בסיס לדבר האסור, שכל דבר האסור בטלטול שמונח על דבר המותר, אם הניחו עליו מבעוד יום מדעתו על דעת שיהיה מונח שם גם בשבת, הרי נעשה ההיתר בסיס לאיסור, ונאסר בטלטול כמוהו ממש.
למשל: אם הוא בסיס למוקצה גמור, אסור - אפילו להטותו ולנערו, לפי שכיון שנעשה בסיס לאיסור, נעשו איסור כמוהו, ואסור לטלטלו כלל - אפילו להטות או לנער אותו בלבד כמו האיסור עצמו.
והנה דין בסיס הוא גם כאשר ההיתר הוא בסיס לבסיס של איסור, כמו מגרה שבתוך שולחן, כמבואר שם בסימן שי סעיף טו, שאפילו בכיס שכולו תלוי לא התירו לטלטל הבגד אלא כשהוא תפור בבגד, שאז הוא בטל אצל הבגד, ואין הבגד נאסר בטלטול בשבילו. אבל אם כיס מלא מעות קשור בבגד, כיון שהכיס הוא כלי בפני עצמו, אינו בטל אצל הבגד, ולכך אסור לטלטל כל הבגד - אם הניח את המעות בכיס על דעת שישאר שם גם בשבת, שנעשה הכיס בסיס להם - והבגד לכיס - הקשור ותלוי בו.
וכן אם יש מעות בתיבה שבתוך השולחן, אסור לטלטל את השולחן אלא בדרך שנתבאר, אלא אם כן יש על השולחן מבעוד יום דבר המותר בטלטול, שאז נעשה השולחן בבין השמשות בסיס לאיסור ולהיתר ומותר לטלטלו.
ואמנם אם הבסיס הוא לא רק לאיסור, אלא לאיסור והיתר יחד, כמו למשל שהניח עליו מבעוד יום גם דבר המותר בטלטול שחשוב יותר מדבר האסור, כיון שלא נעשה בסיס לאיסור לבדו, הרי הוא עומד עדיין בהתירו ומותר לטלטלו, אף שגם האיסור שעליו מיטלטל עמו מאיליו.
[אלא שאם אפשר לנער האיסור ממנו מיד, צריך לנערו מתחלה, ואחר כך יטלטל ההיתר בלבד למקום שצריך אליו.
ואם אי אפשר לנער או שיהיה איזה הפסד בדבר המותר - אם ינער את האיסור, או שלא יספיק לו הניעור להשלים בו הצורך שהוא צריך לטלטול זה, כגון שמטלטל ההיתר עם האיסור שעליו למקום אחר - מפני שצריך לפנות מקומם זה שהם עליו עכשיו - כדי להשתמש בו איזה תשמיש או צורך אחר, בעניין שאם ינער כאן האיסור, לא יוכל להשלים את צרכו במקום הזה, מותר לטלטל ההיתר עם האיסור שעליו].
ולפי זה, מגרה שיש בה חפצי איסור וחפצי היתר, אין לפתוח אותה, אלא אם כן יש בה דבר היתר שיותר חשוב מן האיסור לצורך השבת.
ויש להדגיש שגדר הדבר הוא כך: הבסיס משמש לדברים שונים, וכאשר חשיבות השימוש של הבסיס להיתר הוא יותר מן האיסור, אזי הוא לא יהיה אסור. ואם כן במגרה שיש בה חפצי איסור יקרים ביותר אך אין להם שימוש בשבת, לעומת זאת יש שם גם איזה חפץ לשבת פעוט שיש לו שימוש וצורך בו, הנה אין לומר שההיתר חשוב מן האיסור לצורך שימוש השבת וממילא יהיה מותר הבסיס. כי מסתכלים כלפי שימוש הבסיס לגבי הדברים - כלפי האדם.
כלומר, הדברים היקרים שמורים במגרה (בבסיס) גם בשבת, שאינם מפוזרים בבית אנה ואנה, והאדם מעוניין בכך גם בשבת, ושמירה זו היא מותרת בשבת, ובנוסף הבסיס שומר את ההיתר הפעוט, אם כן בשימוש זה של הבסיס וודאי שחפצי האיסור היקרים חשובים לגבי האדם יותר מן ההיתר – למרות שהוא מותר בשימוש בשבת והם לא. (לעומת זאת שולחן המשמש כבסיס לחלות ונרות, שניהם שימושים לצורך השבת, השאלה מה האדם מעדיף על מה, ומאחר ומעדיף את החלות, אזי אף אם הם זולים לערך הפמוטות, נחשב השולחן כבסיס לאיסור והיתר, ומותר להזיזו).
מה נחשב לדבר היתר החשוב מן האיסור מבואר שם בסימן רעז סעיף ו', ששלחן שנעשה בסיס לנר שהיה מונח עליו בכניסת השבת, מכל מקום אם היה מונח על השולחן בכניסת השבת - דהיינו בבין השמשות - גם לחם שלצורך השבת, הרי נעשה בסיס לאיסור ולהיתר בכניסת השבת, ואף לאחר שסלקו הלחם ממנו לא נעשה השולחן בסיס לנר לבדו, כיון שהוא כבר אחר כניסת השבת ... וכן אם היו מונחים עליו בין השמשות שאר דברים שאינם מוקצים והוא שיהיו הלחם או שאר הדברים - חשובים יותר מן דליקת הנר - דהיינו מן השלהבת שהנר נעשה בסיס אליה.
העולה מהאמור: שמחזיק מפתחות של איסור והיתר, ומפתח ההיתר חשוב יותר ממפתח האיסור, (שהמעמיד שלהם הוא חישוק ברזל), מותר להזיזו בשבת באמצעות הברזל בלבד, (כלומר באמצעות הבסיס), אך אסור לטלטל ולהזיז את המפתח של האיסור עצמו, מאחר והוא מוקצה, וההיתר בבסיס לאיסור והיתר, הוא רק בנוגע לטלטול הבסיס.
ועל כן, מאחר ובדרך כלל לא שייך להזיז את הבסיס מבלי לגעת מעט גם במפתח האיסור, על כן יש להימנע מכך, ולהוציא מהמחזיק מערב שבת את המפתח (או שאר דבר) האסור.