האם מותר להדליק סיגריה – מנר בית הכנסת?
האם מותר להדליק סיגריה – מנר בית הכנסת?
אסור להשתמש בנרות שהדליקו בבית הכנסת לצורך תפילה וכיוצ"ב. ויש מקילים אם כבר נעשתה בהן המצוה (כגון שסיימו את התפילה). והנוהגים להקל בכל אופן, יש להם על מי לסמוך.
כתב בשולחן ערוך אורח חיים הלכות בית הכנסת (סימן קנד סעיף יד): אין מדליקין נר של הדיוט מנר בית הכנסת, ויש מי שאומר דה"מ בעוד שדולקין למצותן, אבל כשצריך לכבותן, מותר. הגה: מיהו לא נהגו ליזהר בכך, ומדליקין בהן נר שהוא לצורך גדול, ואפשר ג"כ שדעת בית דין מתנה בכך, וכן בכל הדברים שנהגו להקל בדברים כאלו והוא מהאי טעמא.
ובשערי תשובה (שם ס"ק כ): באשל אברהם כתב מה שמקילין להדליק הפיפ"א של טאבאק כו' [מקטרת], עיין תשובת בית יהודה כו' וממשמעות הדברים שבבית יהודה מתיר. ובמח"כ נתן מכשול למעיינים, שאדרבא שם כתב שהדבר פשוט לאיסור, והמקיל משום לב ב"ד מתנה אין לו על מה שיסמוך, דאילו המקיל בהדלקת נר משום לב ב"ד מתנה שהוא דבר שהכל משתמשין וצריכין להדלקת נר משא"כ בזה [להדליק מקטרת] ..
ונראה פשוט לאסור להדליק מנר של בה"כ הפיפ"א, כי מלבד הנר עצמו יש בזה קפידא מחמת קדושת בה"כ שזה הוי כמו אכילה ושתיה, ולכן אפי' מנר של יא"צ אסור, וגם שנר יא"צ ג"כ עשוי לכבוד בה"כ.
אבל בבתי מדרשות שחכמים ותלמידים קבועים ללמוד וללמד וצריכים לפעמים לעישון הטבאבק, לא מטריחין עלייהו ללכת לבית להבעיר שם את הפיפ"א, שיש בזה משום ביטול תורה, ובכה"ג ודאי לב ב"ד מתנה. ומ"מ בנר של תפלה יש להחמיר שאולי אין דעת המתנדבים נר למאור בשעת תפילה לזה, אבל בנר יא"צ שדולק כל המעל"ע יש להתיר.
[וצ"ע מש"כ במשנה ברורה (ס"ק נו): "ולענין להדליק הפיפ"א של טאבא"ק מנר של ביהכ"נ עיין בש"ת שפוסק לאיסור מנר של תפלה ואך מנר של יא"צ שדולק כל המעל"ע יש להתיר". שמדבריו משמע שאיירי בכל אדם. ובשערי תשובה (שהוא מקור דבריו) משמע שאיירי רק בתלמידי חכמים].
וכתב בערוך השולחן (שם סעיף טז): ודע דהאידנא אין נזהרין בזה כלל, וקורין מכתבים בפני נרות שלפני המנורה ולפני העמוד, ומדליקין ממנה להעשין הטאבא"ק וכל צרכי הדיוט – אף שאינן לצורך גדול כלל. וצ"ל כיון שנהגו כן, כל אחד כשנותן נרות, נותן על דעת כן – שישתמש בו הדיוט. ואין איש שם על לב בזמנינו ליזהר בזה.
ומ"מ מסיים שם "ואשרי הנזהר בזה".