תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: האם מותר להשתמש בנרות חנוכה. ב) האם יש הבדל בין שימוש לדבר הרשות או לדבר מצוה. ג) האם יש הבדל בין שימושים אחרים, לבין שימוש לצורך הדלקת נרות חנוכה עצמם. ד) האם יש הבדל האם יש לו אשפרות להשתמש בדבר אחר, או לא. ה) האם יש הבדל בין אם מדליק מהנר על ידי דבר אחר, או שמדליק ממנו נר חנוכה באופן ישיר ללא אמצעי בינתיים.
תשובה: ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעד סעיף א, שמותר להדליק נר חנוכה מנר חנוכה, ודוקא להדליק מזה לזה בלא אמצעי, אבל להדליק מזה לזה על ידי נר של חול, אסור. ויש מתירים גם בזה, אלא אם כן הוא בענין שיש לחוש שיכבה הנר של חול קודם שידליק נר אחר של חנוכה.
וכתב הרמ"א, שנהגו להחמיר בנרות חנוכה שלא להדליק אפילו מנר לנר, שעיקר מצותו אינו אלא נר אחד והשאר אינו למצוה כל כך ולכן אין להדליק זה מזה. וכל זה אינו רק בעוד שדולקים למצותם, אבל אחר שעבר זמן המצוה מותרים בהנאה, כ"ש שמותר להדליק מהם.
וכתבו הפוסקים, שהאיסור האמור להדליק נר חנוכה מנר חנוכה אחר, מדובר מלילה ראשון ואילך שיש יותר מנר אחד, ומדליק זה מזה, או בלילה הראשון כאשר יש שני אנשים בבית אחד, שכל אחד מדליק בפני עצמו, שאזי מותרים להדליק זה מזה, כי שתיהם נרות של מצוה הן, ואף שמבואר להלן בסימן תרעה שצריך להניחה תחלה על מקומה, ואחר כך להדליקה, כבר כתב הטורי זהב להלן שעל זמן מועט אין להקפיד על כך. ולדעת שארי אחרונים שסוברים שעל זמן מועט גם כן יש להקפיד, כאן מדובר שהיו שניהם קבועים במקומם, רק שיש להם פתילות ארוכות, והפתילה מגיע לנר שלפניה ואינו צריך להסיר אותה ממקומה. (משנה ברורה).
ומה שמותר להדליק מנר לנר, הוא דוקא ישירות - בלא נר אמצעי, שבזה אין ביזוי מצוה, כיון ששתיהם הם של מצוה, ואם כבה אחד מהנרות אין להדליקה מן האחרים אפילו בלא אמצעי, ואפילו כבתה בתוך שיעור הזמן, שאין בהדלקה זו מצוה מעיקר הדין, כי הכלל הוא שכבתה אין זקוק לה.
אך על ידי נר של חול אסור להדליק, מפני שנראה כמבזה נר של מצוה, שמדליק ממנו נר של חול, ואף על פי שהוא עושה לצורך מצוה. ונר של שמש הוא בכלל נר של חול לעניין זה. אמנם יש מתירים גם על ידי נר של חול, מאחר וסוברים, שמכיון שעושה בכדי להדליק תיכף ממנו נר של מצוה אזי אין זה בכלל ביזוי מצוה. (שם).
ומאחר ומספיק מעיקר הדין נר אחד לכל בני הבית הכין שכולם סמוכים על שולחן אחד, אין להדליק, ולפי זה אם שני בעלי בתים גרים בבית אחד, שאזי מעיקר הדין צריך הדלקת נר חנוכה לכל אחד, מדליקים זה מזה. אך בבעל הבית אחד אם נכבה אחד מן הנרות אין להדליק מעיקר הדין מנרות אחרות, וכל שכן שאם נכבה השמש שאין להדליקו מן נר חנוכה.
אך בנרות בית הכנסת אין חילוק בין השמש לשאר נרות, שכל הנרות שבתוכה קרויים נר מצוה, ולכן יש לגעור באותם בני אדם שמדליקים נרותיהן על ידי השפחות - מנר בית הכנסת אפילו מן השמש, חוץ ממוצאי שבת בכדי לילך לביתו להאיר במבואות האפלים.
ולעניין מה שמותר להדליק לאחר זמן של חצי שעה, הנה יש פוסקים שסוברים שכל זמן שדולקים אסור להשתמש לאורם, ולפי זה הוא הדין שאין להדליק מהם. ומכל מקום נראה שאין להחמיר בזה רק לענין להדליק ממנו נרות של חול, אבל נר של מצוה שמעיקר הדין מותר אפילו בתוך השיעור, על כל פנים אין לנו להחמיר אחר שעבר השיעור.
העולה מן האמור: לדעת הספרדים מותר להדליק נר חנוכה מנר חנוכה אחר. ולדעת האשכנזים מותר להדליק רק את הנר החדש שמוסיפים בכל יום - שהוא חיוב מעיקר הדין, אך את שאר הנרות שאינם אלא מצד 'הידור', אסור להדליק מנר חנוכה אחר.
כמו כן, כל ההיתר הוא רק להדליק את הנר באופן ישיר מהנר האחר, אך לא באמצעות 'שמש' וכדומה.