כדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מי הוא זה שחייב במזוזה המשכיר או השוכר. ב) האם יש איסור לקחת מזוזה ממקום שגר בו למרות שהוא זה שקנה וקבע את המזוזות. ג) האם יש הבדל בין אם שוכר מגוי או מיהודי. ד) האם יש הבדל בין אם לא מניח במקומם מזוזות אחרות כלל לבין אם לוקח מזוזות מהודרות מאוד שקבע בבית ומניח במקומם מזוזות פשוטות יותר. ה) האם דין יהיה גם במקרה שישנו חשש שהמזוזות יכולות לבוא לידי ביזיון כמו אם הדירה הולכת לעבור שיפוץ. ו) האם במקרה שמשאיר מזוזות ששילם עליהם וקנה אותם מכספו הפרטי הוא יכול לחייב את הבעל הבית לשלם עליהם את הכסף שהוציא עליהם.
תחילה יש להביא את מה שנפסק בשולחן ערוך יורה דעה הלכות מזוזה סימן רצא סעיף ב' שאדם ששכר בית מאדם אחר מי שמתחייב לקבוע בה מזוזה הוא השוכר שגר בבית בפועל ולא הבעל הבית שהבית שלו ולתקן את כל הצריך בפתח וכדומה לגבי קביעתה בפתח. מאחר וחיוב מזוזה לא חל על בעל הבית אלא על מי שגר בפועל בבית וכפי שאמרו חכמים "מזוזה חובת הדר היא" כלומר שחיוב מזוזה חל על מי שגר בבית בפועל. וזה במקרה כזה הוא השוכר.
יתירה מזו אפילו אם השוכר שכר את הבית מבעל הבית במחשבה ובחזקה שמן הסתם יש לה מזוזות כפי שהוא בכל בית יהודי וכאשר נכנס בפועל לבית רואה באין בה מזוזות ועליו להוציא עכשיו כסף מכיסו הפרטים לשלם עליהם הוא לא יכול לטעון לבעל הבית ששיכורת הבית הוא מקח טעות והוא רוצה לחזור בו משכירות הבית מכיוון שכפי שנתבאר חובת המזוזה היא על מי שגר בפועל ולא על בעל הבית ולכן עליו לשלם על קניית המזוזות וחוזה השכירות לא מתבטל.
ובמקרה שאכן השוכר הוא זה ששילם על המזוזות שבדירה לאחר שיוצא מהבית ונגמר זמן שכירותו בדירה אסור לו לקחת את המזוזות מהבית ששכר אלא עליו להניח אותם קבועות בפתחים שבבית ואמנם אם הוא מקפיד על הכסף ששילם על קנייתם הבעל הבית צריך לשלם לו או מי ששוכר במקומו את הבית כי אמנם אסור לו לקחת את המזוזות אבל זה לא אומר שהם לא שלו ממונית ועליהם לשלם לו עליהם.
ואם הוא שכר את הבית מגוי ולא מיהודי או שהוא הולך להשכיר את הבית לגוי עליו להוציא את המזוזות מהבית. כי כל הדין האמור לגבי לקיחת המזוזות הוא רק לגבי יהודי שחייב במזוזה ולא לגבי גוי שהוא בעל הבית או שהולך לגור שם.
וטעם וסיבת הדבר והחילוק בין גוי ליהודי מבואר בפירוש ראשון לציון שכן מבואר במסכת בבא מציעא בתוספות שבלקיחת המזוזות מהבית הוא נחשב כמו אדם שמזיק בידיים לחברו מפני שכל עוד המזוזות בפתח של הבית ישנה שמירה על הבית וכאשר לוקח את המזוזות מתבטלת השמירה ונכנסים מזיקים לבית.
והקשה על טעם וסיבה זו כי אם זו הסיבה מה הבעיה שהוא יקח את המזוזות והרי סוף כל סוף אלו שבאים לאחריו לדור בבית כלומר השוכרים החדשים הם אלו שיקבעו לפני כניסתם או בכניסתם מזוזות חדשות ובזה תשוב השמירה והרי מזוזה היא חובת מי שגר שם בפועל והשוכר שהיה שם עד עכשיו לא הולך לגור בבית מכאן ואילך ואם כן למה שלא יקח את המזוזות?
ומתרץ שאפשר לומר שיש הפרש לאחר שיכנסו המזיקים ויניח המזוזה אחר כך מאשר שלא יכנסו כלל כאשר לא יסיר המזוזות ולמרות שכל הבתים אין בהם מזוזה מתחילה וישנם מזיקים ועל ידי המזוזה הם סרים מכל מקום יש לומר שכאן שונה הדבר כי כבר היה למזיקים מניעה על ידי המזוז וכאשר הוא נוטל אותה הם מתכנסים ובאים יותר כי זה מקום שלא היו יכולים לבא איליו עד עכשיו.
ונראה לומר עוד טעם כי אסור לקלקל דבר מתוקן כי חוששים שמא השני שידור בבית לא יקבע בה מזוזה והרי זה כמו איסור לפני עוור.
וכתבו הפסוקים יתירה מזו שאפילו אם מיד שיוצא מבית זה יבא רעהו לדור בו זה נכנס וזה יוצא ושניהם נכונים זה להוציא מזוזתו וזה להכניס את שלו תיכף משמש כניסה ויציאה אף על גב שלא שייך בזה טעמים אלו שנאמרו בכל זאת לא חילקו חכמים בדבריהם.
אמנם כתבו שאם הוא מקום שאינו מוצא מזוזה לבית שהוא רוצה עתה לדור בו ולא ימצא מזוזות אחרים. כדאי הם הגאונים רבינו האי ורב אחא שאמרו שאם קבעה מיד בבית אחר לית לן בה לסמוך עליהם בשעת הדחק.
העולה מהאמור: שאם הבעל הבית הוא יהודי או השוכר אחריו הוא יהודי אסור לו לקחת את המזוזות לפני יציאתו מהבית אך יכול להחליף אותם במזוזות פשוטות יותר ממה שקבע. אך אם מי שיכנס אחריו הוא גוי או שהולכים לשפץ בבית והם יכולים לבוא לידי ביזיון יכול לקחת אותם לפני שיוצא.