האם יש עניין לאבל בתוך השבעה לישון על מזרון על הרצפה ולא על מיטה רגילה?

כדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם אבל יושן כרגיל או שיש לו דינים אחרים לגבי שינה במשך ימי האבלות. ב) האם יש הבדל בין אדם בריא לאדם חלש לגבי זה. ג) האם יכול לצאת ידי הדין על ידי זה שישן עם מזרון על הריצפה ולא על גבי מיטה גבוהה או שחייב ממש על הקרקע או על כל פנים מזרון דק שמרגיש את הקרקע. ד) האם זה חיוב מעיקר הדין או רק מנהג או רשות.
תחילה יש להביא מה שנפסק בשולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שפז סעיף א' שאדם אבל חייב להפוך את מיטתו ממה שהיתה לפני כן ובשעה שהוא יושן או אוכל הוא צריך לישון ולשבת על מיטה הפוכה. אבל במשך כל היום שלא בשעת שינה ואכילה הוא צריך לשבת על גבי הקרקע ממש ולא על גבי מיטה הפוכה ואפילו אלו שבאים לנחם גם כן לא ישבו כרגיל אלא על גבי הקרקע ממש כלומר שלא ישבו אפילו בשינוי מדרך הרגיל.
אמנם כתב המחבר שדין זה היה נוהג רק בזמנם אבל עכשיו לא נהגו בכפיית המטה כדי שלא יאמרו הגויים שהוא סוג של מכשפות ויבאו להזיק לישראל. ובנוסף הוא מפני שאין המטות שלנו עשויות כמטות של זמנם כדי שיהא ניכר בהם כפייתם כך שאין כבר צורך לעשות זאת.
אך למרות זאת כתבו הפוסקים שאף שהמנהג שאין דין כפייה מטעמים האמורים בכל זאת אין לאבל לשבת על גבי כריות ושמיכות שזה נח אלא דוקא על גבי קרקע אלא אם כן מדובר באדם חולה או שהוא זקן שיש להם צער לשבת על גבי קרקע שבמקרה כזה מותר להם להניח איזה כרית קטנה מתחתם בעת ישיבתם כלומר שגם הוא ישנה מעט מרגילותו ולא ישב כרגיל רק שיכול להפחית את צערו באמצעות זה שיניח תחתיו איזה כרית קטנה וכדומה.
וכתב השפתי כהן שכל זה הוא רק בשעה שבאים לנחם את האבל שאז הוא צריך לשבת על גבי הקרקע וכמו כן כאשר הוא רוצה ללכת לישון שאז הוא צריך לישון על גבי קרקע אבל בשאר הזמנים הוא יכול ללכת ולעמוד ולא חייב כל הזמן לשבת. וכמו כן כל זה דוקא לגביו אבל הבני אדם שבאים לנחם אותו יכולים לשבת על גבי ספסל וכדומה כי מן הסתם הוא מוחל להם וזה לכאורה לא כפי שכתב המחבר שגם המנחמים לא ישבו על גבי המיטה אלא דוקא על גבי קרקע כמו האבל.
והנה כתב רבי עקיבא איגר שמה שהאבל צריך לישון על גבי קרקע אין הכוונה ממש על גבי קרקע אלא העיקר שלא ישן כרגיל על גבי מטתו הגבוהה אבל מותר לאבל להניח כרים וכסתות על גבי הקרקע ולישן עליהם. כי העיקר שהוא ישנה מרגילותו בעת השינה וזה צער לו למרות שהוא ישן על גבי כריות ושמיכות.
אך בשאלות ותשובות פנים מאירות חלק ב סימן קנ חלק על כך וטען שאם הוא ישן עם כריות ושמיכות שוב אין שום הבדל בין מיטה רגילה לאופן זה כי מה ההבדל אם ישן על גבי קרקע מרוצף ומשים תחתיו כרים וכסתות או על גבי המטה ולכך סתמו כל הפוסקים ראשונים ולא הזכירו דבר זה כן נראה לי להלכה למעשה.
אך מסיים שם שיש מקום להקל בזה במצטער כי למרות שכתב הרמ"א בהלכות תשעה באב בסימן תקנה שיש לאדם לצער לגבי אופן משכבו בליל תשעה באב זה רק ממידת חסידות וזה רק בזמנם שהיה ניכר בכפיות המטה אבל לגבינו אינו אלא מצד החסידות ולא מן הדין כן נראה למעשה שהמקל בזה לא הפסיד ובפרט בדורות החלושים כמונו אין כאן חומרה אפילו מצד הדין.
העולה מהאמור: שמעיקר הדין יש עניין שישנה את אופן שינתו מהרגיל וישן על גבי מזרון על הריצפה אבל בגלל חלישות הדורות לא נהגו בזה כיום וישנים כרגיל על מיטה רגילה. ויש אומרים שגם כיום אם יוכל להפחית מהרגילות עדיף כמו אם רגיל לישון עם שני כריות יוריד אחת מהם במשך ימי האבלות וכדומה.