נושא: כשרות

האם ישנו הידור לצבוע את הרצועה בשחור גם מהצד הפנימי שלה?

האם ישנו הידור לצבוע את הרצועה בשחור גם מהצד הפנימי שלה?

נקדים ונביא את דברי הגמ' במסכת מנחות (לה א) בסוגיא העוסקת בדין רצועות התפילין: "א"ר יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני מיתיבי תפילין אין קושרין אותן אלא במינן בין ירוקות בין שחורות בין לבנות אדומות לא יעשה מפני גנאי ודבר אחר.. לא קשיא כאן מבפנים כאן מבחוץ".
פירוש הגמ' (ע"פ דברי רש"י) : הגמ' שואלת על דברי רב יצחק שאמר ש'הלכה למשה מסיני' שרצועות התפילין צריכות להיות שחורות שלכאורה למדנו בברייתא שאפשר לצבוע את הרצועה בכל צבע שרוצה (חוץ מצבע אדום משום שגנאי הוא לו משום שיאמרו שמפני שמגרד הרבה את גופו נתהוו אצלו פצעים שגרמו שהרצועה תהי' בצבע אדום) וא"כ איך אפשר לומר שהלכה למשה מסיני שהרצועות צריכות להיות דווקא בצבע שחור? על כך עונה הגמ' שההלכה למשה מסיני שהרצועות תהיינה שחורות קאי על חלק הרצועה שלצד חוץ אבל פנים הרצועה אכן יכולה להיעשות בצבעים אחרים.
והנה הרמב"ם (הלכות תפילין פ"ג הלכה יד) הביא להלכה גמ' זו אלא שסיים: "ונוי הוא לתפילין שיהיו כולן שחורות הקציצה והרצועה כולה".
כלומר הרמב"ם מסיים את דבריו ש'נאה' הוא לעשות את התפילין באופן שיהי' כולו שחור היינו גם הרצועה בצידה הפנימי (וראה ברבינו מנוח (על הרמב"ם שם) שהביא שני פסוקים שמשם רואים ששחור מסמן יופי "שחורה אנו ונאוה" "קווצותיו תלתלים שחורות כעורב" (שה"ש א ה. ה יא)).
והנה הב"י (או"ח סי' לג) הביא דברי הרמב"ם אלו וכתב "ולא נהגו כן". וכן הדרכי משה הביא מנהג זה (בשם ה"אור זרוע") לצבוע את פנים הרצועה בצבע שחור וכתב גם הוא "ולא נהגו כן".
ואכן לא הביאו דברי הרמב"ם אלו המחבר והרמ"א בשולחן ערוך וכן רבינו הזקן בשולחנו לא הביאו.
והנה גם בספרי המקובלים מצינו ענין זה להשחיר הרצועה בצד הפנימי שלה והוא ב'שער הכונות' להאריז"ל שכתב: "גם צריך שישחרם פנים ואחור שחורות כעורב".
אלא שכתב ה'בן איש חי' (חיי שרה שנה ראשונה סעי' ד): "ואף על גב דעל פי הסוד משחירין הרצועות פנים ואחור שחורות כעורב כנזכר בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל לא נהגנו בכך".
וכן בספר 'אות חיים ושלום' (לבעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש סק"ב) כתב: "הנה נפלאת בעיני בראותי הלשון בשער הכונות להאריז"ל..(ובשום מקום במקום אחר גם בכתבי האריז"ל לא מצאתי כלשון הזה שישחורם פנים ואחור)...והרי זה היפך דברי הטוש"ע בזה שמצד פנים יוכל לעשות מאיזה צבע שירצה ועכ"פ א"צ שישחירם שם כלל...ולפלא שלא הזכירוהו המפרשים והנו"כ בשום מקום שיהיו הרצועות שחורות גם מבפנים ולא ראינו ולא שמענו כלל מעולם מי שנהג זה כלל להחמיר כדברי השער הכונות ע"כ בודאי אין לעשות חדשות עד יערה עלינו רוח ממרום ב"ב".
מכל הנ"ל חזינן שלא נהגו במשך הדורות בהידור זה לצבוע את הרצועות גם מצידם הפנימי וכמו שכתב הרב בשו"ת 'שבט הלוי' (ח"ט סי' ט"ז): "קבלתי מכתבו ואשר הציע לי אודות שחרות רצועות דתפילין שיש מהדרין שרוצים להנהיג לעשות לכתחילה שחור מבחוץ ומבפנים... כיון שבעלי השו"ע הבית יוסף והרמ"א בדרכי משה והלבוש וכל הבאים אחריהם לא כתבו כן אפילו להידור בעלמא... מכלל דגדולי ישראל פוסקי הדורות לא חששו להנהיג אפילו לנוי בעלמא וכן מוכח בשו"ע הרב... ובודאי היה להם טעם מדוע לא הנהיגו כן בדבר קל כזה. ואם כן למה לן לשנות פני ההלכה".
ובסיום דבריו כתב "על כן אומר בטח דאם יחידים ינהגו כן תבוא עליהם ברכה אבל להנהיג דרך הוראה - לא ראיתי צורך והנח להם לישראל כי בני נביאים הם".
אלא שיש הנוהגים כיום במנהג זה שהרצועה תהיינה שחורה משני הצדדים משום שכיום ישנה שיטה להשרות את הרצועה כולה בצבע שחור ועי"ז נעשית הרצועה 'ספוגה' בצבע וממילא גם בצד הפנימי היא צבועה בשחור והיתרון בדבר הוא משום שעי"ז שהצבע ספוג בתוך הרצועה אין חשש שירד מהשחרות של הרצועה שעניין זה הרי יכול להביא לפסילת הרצועה (עיין ב'ביאור הלכה' סי' ל"ג ד"ה 'הרצועות שחורות' הדן בעניין זה).
ומשום כך בנוגע למעשה הנה מן הדין לא מצאנו מהפוסקים שכתבו לנהוג כרמב"ם הסובר שצריך לצבוע את הרצועות גם מהצד הפנימי משום נוי מצוה אבל אם עושה זאת משום שעי"ז צבע השחור של הרצועה נשמר כראוי יכול להשתמש ברצועה שגם צידה הפנימי צבוע בשחור.

מקורות

כתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פט סעיף ג): מיהו אם אין בשר בתבשיל, רק שנתבשל בקדירה של בשר, מותר לאכול אחריו גבינה, ואין בו מנהג להחמיר.


והקשה בש"ך (ס"ק יט): לקמן ריש סי' צ"ה יתבאר דאפי' לאכלו עם גבינה מותר, דהוי נ"ט בר נ"ט? [שלמרות שאסור לכתחילה לעשות נ"ט בר נ"ט, מ"מ אם כבר עשה כן, מותר בדיעבד לאוכלו אף עם חלב ממש].


ותירץ: ונראה דהא דאשמועינן הכא דמותר לאכול גבינה אחר כך, היינו אפילו נתבשל בקדרה שלא הודחה יפה, דהוי קצת ממשות של איסור, דבכה"ג אסור לאכלו עם גבינה כמבואר לשם, ושרי הכא. [לאכול אחריו חלב – בלא המתנת שש שעות].


וכתב רבי עקיבא איגר (שם, על דברי הש"ך): לענ"ד י"ל דנ"מ, דאפי' אם בשלו חומץ דחריף, בקערה של בשר, דאין בו משום נ"ט בר נ"ט, אפ"ה מותר לאכול גבינה אחריו. [- ללא המתנת שש שעות].