האם אפשר לעשות לסוכה דפנות העשויות מ'בד' בלבד?
האם אפשר לעשות לסוכה דפנות העשויות מ'בד' בלבד?
כתב בשולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה (סימן תרל סעיף י): העושה סוכתו בין האילנות, והאילנות דפנות לה; אם היו חזקים, או שקשר אותם וחיזק אותם עד שלא תהא הרוח מצויה מנידה אותם תמיד, ומילא בין האוירים בתבן ובקש כדי שלא תניד אותם הרוח, וקשר אותם, הרי זו כשרה;
על כן אין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן בלא קנים, אף על פי שקשרן בטוב, זמנין דמינתקי ולאו אדעתיה, והוי ליה מחיצה שאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצויה; והרוצה לעשות בסדינים, טוב שיארוג במחיצות קנים בפחות משלשה.
ובמשנה ברורה שם (סקמ"ז): חזקים – ואם רוב הדופן מן החזק משמע קצת בתוס' דכשרה, דעי"ז שוב אין הולך ובא ברוח.
וסקמ"ח: עד שלא תהא הרוח מצויה מנידה אותם – ר"ל דאם מנידה אותם אפילו אין בכח הרוח להפיל אותם לגמרי רק שע"י הרוח הולך המחיצה ובא, קי"ל דשוב לא חשיבא מחיצה. ואפילו עומדת בבית שאין שם רוח כלל לא חשיבה מחיצה:
ובסק"נ: כל המחיצות וכו' – דעת הט"ז דמחיצה אחת מן שלש מחיצות שצריך לעשות בסוכה יכול לעשות מיריעות אבל מכמה אחרונים משמע דאף מחיצה אחת אין לעשות מסדינים אם לא שיארוג במחיצות של קנים פחות מג"ט אבל מחיצה רביעית לכו"ע יכול לעשות מיריעות כיון דמדינא סגי בג'.
[והנה בשו"ע כתב "קנים". ובמ"ב תר"ל סקמ"ח: "אם מנידה הרוח את המחיצות – אפילו אין בכח הרוח להפיל אותם לגמרי, רק שע"י הרוח הולך המחיצה ובא קי"ל דשוב לא חשיבא מחיצה. ובפירוש המשנה להרמב"ם פ"ב מ"ד: "שיהו אותן האילנות בתכלית העובי והחיזוק כדי שלא תניעם הרוח. [ובחלק מהגירסאות: "ויטו לארץ] כאשר יקרה לענפים הדקים".
ולפי"ז צ"ע בחוטי בד וברזל מה גדרם, ולכאורה אם מותחם חזק שפיר דמי, וכן מדוקדק במ"ב, ש"אפילו אין בכח הרוח להפיל אותם לגמרי, רק שע"י הרוח הולך המחיצה ובא", שמשמע עכ"פ שמנידה אותם באופן ש"הולך ובא", אך אם רק מרעיד, אין בזה כלום, שהרי אפילו קנים נרעדים לפעמים ברוח מעט, וכן מדוקדק מהרמב"ם].