בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש עניין שהפרשיות יהיו בתוך הבתים ממש, ב) האם יש הבדל בזה בין דין לכתחילה לדיעבד או על כל פנים הידור.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילין סימן לב סעיף מה, שיש לתת כל פרשה - בבית שלה, שתהא זקופה מעומד בביתה.
והנה בספר שני לוחות הברית במסכת חולין, ענין תפילין דיבור המתחיל ארבע, כתב וזה לשונו, שארבע פרשיות של תפילין של ראש, צריכים להיות מונחים בארבע בתים, על כן נראה שיש למחות באלו העושים פרשיות גדולות מאד, באופן שהפרשיות אינם מונחים כולם בבתים, רק מקצת הפרשיות הם בתוך התיתורא, שעושים התיתורא גבוה מאד, רק יזהרו שהפרשיות יהיו כולם בתוך הבית. עד כאן לשונו.
ואמנם דברי שני לוחות הברית אלו בנוגע לזהירות זו, לא מצינו בשום אחד מהאחרונים ונושאי כלי השולחן ערוך שיביאו דבריו (אף שבהרבה מקומות הביאו חומרות ועניינים שכתב בענייני הלכה שונים), ומכך מוכח שעל כל פנים אין הדברים אמורים אלא לענין לכתחילה ואין זה מעכב, כמבואר בשאלות ותשובות מנחת יצחק חלק ו' סימן ה', ובשבט הלוי חלק ג' סימן ג'.
ואף לאלו שדנו לפסול אף בדיעבד, בשאלות ותשובות זבחי צדק חלק ב' סימן יב, הנה אין הדברים אמורים אלא כשבאו הפרשיות עד כנגד התיתורא התחתונה, אבל כנגד התיתורא העליונה (המחוברת ויורדת מהבית) כשר מעיקר הדין, ובפרט אם מחיצות הבתים יורדים והולכים עד נגד התיתורא, שרשאים אף לכתחילה שיהיו הפרשיות שם. וכן ראוי לעשות כן לכתחילה, וכמבואר בשאלות ותשובות צמח צדק סימן ח אות ו, וכן נוהגים הסופרים המומחים.
וגם כאשר באים נגד התיתורא התחתונה, דנו הפוסקים האמורים לומר, שאם רק הגליון החלק שלמטה מהכתב שם שיש להכשירו, וכל שכן אם הוא מעבר לשיעור הצריך לשם הקפת גוויל.
ואולם, המחמיר לתחוב את הפרשיות שיהיו לגמרי בתוך הבית, יזהר מאד שלא יצא שכרו בהפסדו, שפעמים נכנסים בדוחק רב ועלול להיווצר קמטים בפרשיות אשר עלולים לפגוע באותיות, וכן יהיה קשה להוציא אותם משם כאשר יתן את התפילין לבדיקה, ועלול להיגרם קרע או שאר נזק לפרשיות בשליפתם משם, ובוודאי שאין לשנות עקב חומרה זו ממספר השורות שנהוג לכתוב בפרשיות בכדי לקצרם, ואף לא לכתוב כתיבה דקה ואותיות קטנות מאד אשר מכשול הנגיעות ושאר פסולים מצוי בהם. כמבואר בפסקי תשובות שם אות ע'.
ואף למחמירים בזה, אין הדברים אמורים אלא בתפילין של ראש, אבל בתפילין של יד אפשר להקל בזה יותר, וזאת אף שהפרשה יורדת והולכת לתוך חלל התיתורא, אם כי גם בהם ראוי לכתחילה שלא תהיה הפרשה כנגד התיתורא התחתונה. מאחר ויש לחוש לדברי לדברי השולחן ערוך הרב סעיף יז, ושארי פוסקים, הסוברים שרק הבתים הם הנקראים תפילין ולא התיתורא, ובספר אבני נזר סימן יד כתב שלא מצא מקור לדבריו אלו, ולדברי כמה מהפוסקים האמורים הכוונה על התיתורא התחתונה, וכפי שמשמע מדברי הצמח צדק שם, שמחיצות הבית של ראש צריכים לירד עד סוף התיתורא העליונה.
וכן מוכח מלשון השני לוחות הברית שם – מקור הדברים, וכן מובן הטעם, שזה שייך דוקא בתפילין של ראש, בהם יש צורך שהפרשיות יהיו מופרדים לארבע בתים שונים, והרי בחלל התיתורא אין הפרש וחילוק ביניהם. מה שאין כן בתפילין של יש שאין צורך בזה.
ומותר לתחוב חתיכת קלף בתוך הבית למען לחזק את עמידת הפרשה בתוך הבית שלא תפול ותרד עם הזמן עד לתחתית התיתורא. כמבואר בשאלות ותשובות אבן ישראל חלק ט סימן סג.
העולה מן האמור: שמעיקר הדין פרשיות של ראש בכל אופן הכנסה לתוך שקע הבתים הרי הם כשרים, [בפרט במקרה שיורדים רק לחלל התיתורא העליונה המחוברת ודבוקה בבית, ובפרט אם מחיצות הבית יורדות למקום התיתורא, ובפרט אם מה שיורד מהפרשיות הוא רק הגיליון החלק שמעבר לכתב]. ומכל מקום ראוי ליזהר לכתחילה שיהיו מנוחות ותחובות לגמרי בתוך הנקבים של הבית, ולא ירדו לחלל התיתורא כלל (אפילו לעליונה הדבוק לבית).
