בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מהם בכלל ימי שבעת השבע ברכות. ב) האם ישנו הפרש בין עם מדובר בנישואים ראשונים לשניים. ג) האם ישנו הפרש בין אם מדובר כאשר שניהם אין זה לגבם נישואים ראשונים, או כאשר רק לאחד מהם אין זה נישואים ראשונים. ד) מאימתי מונים את הימים של ימי המשתה.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סימן סב סעיף א, שצריך לברך ברכת חתנים בבית החתן קודם הנשואים, והן שש ברכות. ואם יש שם יין, מביא כוס יין ומברך על היין תחלה, ומסדר את כולם על הכוס, ונמצא מברך שבע ברכות. ואם אין יין מצוי, מברך על השכר.
ועד מתי מברכים ברכה זו, אם היה אלמן שנשא אלמנה, מברכים אותה ביום ראשון בלבד. ואם בחור שנשא אלמנה, או אלמן שנשא בתולה, מברכים אותה כל שבעת ימי המשתה.
ואת שבעת הימים מתחילים לספור מיד לאחר שבע הברכות שבירך בראשונה. כמבואר בשאלות ותשובות הרא"ש כלל כו סימן ב, שחתן הבא ממקום אחר ונשא כאן אשה, ואחר שברך שבע ברכות מוליכה עמו למקומו, אזי מונים שבעת ימי החופה משעת הברכה שבירך. והטעם, מפני שהחופה היא מקום יחוד חתן וכלה, ומשעת הברכה שהותרו להתייחד מתחילים שבעת ימי החופה, גם בעיר שנעשית שם הברכה וגם אם הלכו לעיר אחרת.
אך אין לומר שיתחילו שבעת ימי משתה מאכילה הראשונה. ובבית יוסף כתב בשם רבינו ירוחם שאם התעכב זמן מרובה בדרך משמע דלא כתשובות הרא"ש. כמבואר בחלקת מחוקק שם סימן קטן ז'.
עוד הביא שם על מה שכתב המחבר שאלמן שנשא אלמנה מברך ביום ראשון בלבד מה שכתב הרא"ש שמה שכתוב בגמרא מברך ביום הראשון, יש מפרשים שהכוונה היא לסעודה ראשונה, וכן כתב בטור, וכוונתו לומר, שאם אכלו ביום ראשון הרבה פעמים אין מברכים שבע ברכות אלא בסעודה ראשונה ומיהו בבתולה ודאי אם לא אכלו עד הלילה ודאי מברכים שבע ברכות, כי זה לא גרוע מפנים חדשות כיון שעדיין לא אכלו בני החופה.
אבל באלמן שנשא אלמנה ביום ולא אכלו עד הלילה, יש להסתפק אם יש לברך שבעה ברכות בלילה כי יש לומר שהמבואר בגמרא יום אחד הכוונה היא ליום ראשון דוקא - אפילו אכלו כמה פעמים ומיד כשיצא יום ראשון, שוב אין מברכים אפילו אשר ברא לבד, וביום ראשון יש חילוק בין סעודה ראשונה לשניה, או שיום אחד היינו סעודה ראשונה שאוכלים ביחד - אפילו לאחר יום ראשון, והוא הדין אם אכלו ביום ראשון שתים או שלשה פעמים, אין מברכים רק בסעודה ראשונה.
והנה בפתחי תשובה בסימן קטן יא, הביא מה שכתב בספר זכור לאברהם, שאלמן מן האירוסין שנשא אלמנה, וכן הנושא אשה לשם בעולה ונמצאת בתולה, יברך שבע ברכות כל שבעת ימי החופה. ובספר שיורי ברכה חולק על כל פנים בנושא לשם בעולה ונמצאת בתולה, שלא יברך כל שבע, אך מועיל על כל פנים לעניין שישמח עמה כל שבעה.
והנה דין גרוש בזה כדין אלמן, שאם גרוש נשא בתולה, או בחור שנשא גרושה, מברכים שבע ברכות בכל שבעת ימי המשתה, ודינם כדין בחוק שנשא בתולה. וכמו כן גרוש שנשא גרושה מברכים שבע ברכות רק יום אחד. כמבואר בפני יצחק חלק א' מערכת ברכות סימן קו.
ואמנם ביום הראשון עצמו, אמירת השבע ברכות, הוא רק בסעודה הראשונה שנערכה ביום החופה עצמו, כמבואר בחכמת אדם סימן קכט סעיף ב', ובקיצור שולחן ערוך סימן קמט סעיף ב'. אבל מהסעודה השניה ואילך, אפילו אם היא נערכת באותו היום, לא מברכים ברכת חתנים, כמבואר בברכת הבית שער סב סעיף יב. וזאת אפילו כאשר ישנם פנים חדשות, כמבואר שם.
ואם החופה נערכה ביום והסעודה בלילה, כתבו הפוסקים להסתפק בזה, האם דוקא ביום הראשון או בסעודה הראשונה. העלו להלכה בחכמת אדם ובקיצור שולחן ערוך שם, שלא מברכים אלא רק ביום הראשון בלבד וכל שעבר יום אחד אפילו לא היה להם פנאי לסעוד, אין מברכים שבע ברכות. ולכן נכון ליזהר שבנישואי גרוש עם גרושה, שחופה תתקיים ביום שהסעודה נערכת.
העולה מהאמור: שלמעשה, גרוש שנשא גרושה, מברכים ברכת חתנים – שבע ברכות, רק בסעודה הראשונה שביום החופה – כאשר ישנם עשרה אנשים. ואם אין הסעודה ביום החופה, לא מברכים מספק שבע ברכות. ולכן יזהרו שתהיה החופה והסעודה (לפחות התחלת הסעודה) - הנערכת לאחריה - באותו היום.
