גניזה

כתב בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן פה סעיף ג): שמות המיוחדין להקב"ה והן ז' שמות שאינן נמחקין אסור להזכירן שם אפילו בלשון חול דהיינו שם שהקב"ה נקרא בפי כל עם ולשון שיהיה (כגון גא"ט בל"א או בוג"א בלשון פולין ורוסיא) שאף ששם זה אין בו קדושה באותיות כתיבתו ומותר למחקן מכל מקום יש בו משום בזיון בהזכרתו במקום טינופת כמו בהזכרת שלום שמותר ג"כ למחקו ואעפ"כ כיון שהקב"ה נקרא בו אף על פי שאינו מיוחד לו אסור להזכירו כשמתכוין על ענין השלום כמו שנתבאר סימן פ"ד(ב) כ"ש שמות המיוחדים לו בלשונות הנכרים שלכמה דברים דינם כשמות שבלשון הקודש(ג) כגון לענין שבועה ולענין הזכרת שם שמים לבטלה ולענין קללת חבירו בשם (עיין ח"מ סי' כ"ז) (ולענין ברכת השם עיין בי"ד סי' ש"מ (סל"ו) [סל"ז]).