Ask The Rabbi

נושא:

גיל העולם

האם חייבים לפרש שהכוונה בששת ימי בראשית הוא שכל יום היה יום של 24 שעות, שלפי זה העולם קיים 5781 שנים, למרות שישנם כמה וכמה מחקרים מכל מיני כיוונים שמהם נראה שהעולם כבר קיים מילוני שנים? וכמו שכתוב במדרשים שהקב"ה "בונה עולמות ומחריבן" – ואולי באמת היו עולמות גשמיים עוד קודם לעולם הזה שלנו?

בכל שאלה שיש בה כביכול סתירה בין המדע לבין התורה, צריכים לזכור בראשית העניין שלנו, כיהודים, התורה היא הקובעת בכל תחום ותחום.
המדע הוא משתנה, היום הוא מגלה במחקרו כך, ולמחרת הוא יכול למצוא שהיה טעות, והתוצאה היא בדיוק הפוכה.
ואילו התורה היא תורת ה', שאין בה לעולם שום שינוי, גרעון או תוספת, ויהודי שמאמין בקב"ה יודע שמה שכתוב בתורה הוא אמת מוחלטת.
בחסידות מובא עד כדי כך, שמאין היא ההוכחה שהעולם הוא אכן אמיתי ולא מציאות מדומה – מכך שכתוב בתורה "בראשית ברא אלוקים" – מובן שאכן ישנו עולם והוא אמיתי. כי כך כתוב בתורה. ולא מצד שום דבר אחר.
ובנוגע לתוכן הסתירות שהינך מזכיר בשאלתך, הרבי מה"מ ענה על שאלה זו בפרטות, ולהלן אביא חלק מתשובתיו.
במכתב מחודש חשוון תשט"ז, מבאר הרבי את שאלה זו:
"הנמצא בספרי לימוד המדע... על דבר קיום העולם כמה אלפי מיליונים שנה וכו', מבססים הם השערה זו כדלהלן:
כיון ש(בתנאים הקיימים היום: חום, לחץ האוויר, תנועות הרוחות, כמות החמרים השונים הנמצאים על פני האדמה וכו' וכו', הנה) דרוש לכל אמה גובה דהחול המתקבץ על שפת הנהר, מספר מסוים של שנים; וכיון שנמצאים הרים מחול זה עצמו שהם בגובה כמה מילים, הנה (אם תמצא לומר שגם הם נתקבצו מגרגירי חול, ועל ידי נהר כגון זה, והתנאים הנ"ל לא נשתנו במשך כל אלפי השנים, הרי) צריך לזה כך וכך שנים...
אבל כששואלים אצלם:
א. מאין נתהוו גרגירי החול...
ב. כמו שאפשר להיות שנתהוו גרגירי חול במישור הרי אפשר לומר שנתהווההרים בבת אחת...
ג. מנין להם שלפני חמשת אלפים שנה היו כל התנאים, דהמים והרוחות והנהר כו', ממש כמו שהם עכשיו...
אין בפיהם מענה."
ובמקום נוסף התייחס הרבי לכך, שבמדע גופא ישנם סתירות מן הקצה אל הקצה,:
”בעלי המדע גופא סותרים איש לרעהו מן הקצה אל הקצה וכו' בחשבון זה.
לדוגמא:
החשבונות על יסוד (א) כמות המלח באוקיונוס, (ב) ערך הרדיום (או אורניום) ועופרת במקום המצאם יחד, (ג) הנראה בנרתיק השמש ופעולותיו..."
"בטח ידוע לו אשר בשיטת ההתפתחות עצמה יש כמה סתירות. וכמו בנוגע לחשבון קיום כדור הארץ, לדוגמה: החשבון על פי כמות המלח שבים אוקינוס, החשבון על פי כמות הרדיום, העופרת והאורניום במקום מסוים, החשבון על פי מצב השמש עתה, החשבון על פי השרידים ושכבות האדמה במקומות שונים, זו על גבי זו - הנה תוצאות חשבונות אלו הן בניגוד בתכלית אחד לרעהו."
וגם בנוגע למה שהינך מציע בשאלתך, לתרץ את הסתירות לפי מאמר רז"ל – "בונה עולמות ומחריבן", מבאר הרבי במכתב:
"פירוש מאמר רז"ל זה אינו כן, כי הכוונה לעולמות רוחניים, וכמו שכתב רבנו הזקן (מכתבי האריז"ל) בתורה אור פרשת שמות (נא, ד)."
בנוגע לנסיון לפרש את ימי הבריאה בצורה רוחנית, מבאר הרבי שזה פוגע בכל הרעיון של מצוות השבת – שלפיה ברור כפשוטו שכל יום הוא יום כמו שאנו מפרשים אותו, ולכן שומרים אנו את השבת – יום אחד של 24 שעות.
".הנסיון לפרש את הפרשה הראשונה בתורה המדברת אודות בריאת העולם, בצורה כזו שישתמע כאילו המדובר בעידנים ולא בימים ממש...
פרשנות מעין זו לא רק שאין צורך בה, אלא שהיא פוגעת בעצם מצות השבת שהיא שקולה כנגד כל התורה כולה! ברגע שמפרשים את המלים "יום אחד" בניגוד לפשט, הרי כל רעיון השבת כיום השביעי, המופיע באותו הקשר, מאבד את משמעותו המקורית. כל עיקר שמירת השבת מבוסס על ההצהרה הברורה והחד משמעית בתורה: "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש" - ימים ולא תקופות.
ולסיום, אביא ממכתבו של הרבי עד כמה אין לעוות את הכתובים, אלא להתייחס למה שכתוב בתורה כפשוטו:
"...לצערנו נמצאים פירושים כאלו גם בעוד ספרים, אבל מעקמים הם את הכתובים, מפני שבמחילת כבוד תורתם לא ידעו כדי צרכם ה"יסודות" עליהם נבנו השערות החוקרים השונים במדעים בהנוגע לתאריך הארץ. כי הידיעה והחקירה ביסודות אלו מוכיחה לשכל הבריא, שאינם אלא השערות, ורחוקים מודאיות, וכן הוא דעת בעלי המדע, וכמובא בספריהם הם. אף שמעלימים הספיקות שיש בהיסודות, בספרים הנלמדים בבתי ספר להמתחילים בזה.
ולמותר להאריך ולהעיר על הראיה הכי פשוטה שששת ימי בראשית ענינם - של כ"ד שעות, כיון ששמירת יום השבת לאחרי ששת ימי השבוע קשור בזה."

מקורות

שדי חמד מערכת אבילות סימן ק"ח.


שם פאת השדה מערכת אבילות סימן ו'.


זוהר פ' וישלח דף קס"ח עמ' א'.


שו"ת מנחת אלעזר ח"ג סימן ס"ד.


יסוד יוסף סוף פ"ב.


קב הישר פ"ב בסופו.


דרכי נועם שו"ת ח"א סימן י"ח.


נטעי גבריאל הלכות אבילות ח"ב פרק צ"א.


אגרות קודש ח"ו עמ' שמח.


שו"ע יו"ד סימן שע"א ס"ה.