בשר וחלב

אדם שבישל קוביות בשר עם תפוחי אדמה נחתך באצבעו, ונטפה טיפת דם על קוביית בשר רותחת כשהיתה מחוץ לרוטב של התבשיל, ועוד טיפת דם נפלה על חתיכה רותחת של תפוח אדמה כשהיתה מחוץ לרוטב של התבשיל, בטעות האדם ערבב את כל החתיכות יחד עם אותן חתיכות שבלעו דם. מה דין התבשיל?

בגמרא במסכת זבחים נחלקו ריש לקיש ורבי אלעזר לגבי אדם שערבב שלשה איסורים שונים של קדשים – פיגול, נותר וטמא (קורבן שנפסל מחמת טומאה), ואכל את שלושת האיסורים בבת אחת.
לדעת ריש לקיש פטור ממלקות, כיון שהפיגול מצטרף אל הנותר וביחד הם מבטלים את הטמא, באופן שהטמא הוא מיעוט בתערובת ואין חייבים מלקות על אכילתו, ועל דרך זו הפיגול מצטרף אל הטמא לבטל את הנותר, והנותר מצטרף אל הטמא לבטל את הפיגול. כלומר מאחר שאף אחד מהאיסורים אינו מהווה רוב בתערובת אלא בטל ברוב – אינו חייב על אכילתו (בוודאי שאסור לאכול תערובת זו אך אינו חייב על כך מלקות). נמצא שלדעת ריש לקיש איסורים מבטלים זה את זה.
אמנם לדעת רבי אלעזר האוכל תערובת של פיגול נותר וטמא חייב, כיון שאיסורים אינם מבטלים זה את זה אלא רק דבר של היתר יכול לבטל איסור.
הראשונים נחלקו כמי לפסוק:
הרמב"ם פסק כרבי אלעזר, שאיסורים אינם מבטלים זה את זה. אבל הרא"ש והטור פסקו כריש לקיש, שאיסורים מבטלים זה את זה.
השו"ע פסק כרא"ש:
שו"ע : "קדירה שיש בה 59 זיתים היתר (מאכל היתר בשיעור נפח של 59 זיתים), ונפלו בה שני זיתים אחד של דם ואחר של חֵלֶב (דם בשיעור כזית וחֵלֶב בשיעור כזית) – כל אחד מצטרף עם ה-59 של היתר לבטל חבירו".
השו"ע הוסיף: "וכן 29 זיתים של היתר שנפל בהם כזית חֵלֶב, ובקדירה אחרת היו 30 של היתר ונפל לתוכו כזית של דם, ונתערבו בשוגג – מותר".
טעמו של הרא"ש שאף אחד מהאיסורים אינו יכול ליתן טעם:
הרא"ש ביאר את טעם ההיתר בסברא, שהרי כל איסור בטל כשאינו יכול ליתן טעם בהיתר, וכיון שטעם דם אינו שווה לטעם חֵלֶב – הרי טעם הדם מתבטל ב-60 כנגדו ואינו יכול ליתן טעם בהיתר, וכן טעם החֵלֶב מתבטל ב-60 כנגדו ואינו יכול ליתן טעם בהיתר, דמה איכפת לנו אם ההיתר ביטל את האיסור או האיסור ביטל את האיסור, העיקר הוא שהאיסור אינו יכול לתת טעם בהיתר וממילא הוא מתבטל.
ביאור הסיפא של השו"ע לשיטה שאומרים חנ"נ בכל האיסורים:
29 זיתים של היתר שנפל בהם כזית חֵלֶב לכאורה נעשו נבילה:
השו"ע והרמ"א נחלקו האם אומרים "חתיכה נעשית נבילה" בשאר איסורים (זו דעת הרמ"א) או שאומרים חנ"נ רק בבשר בחלב (זו דעת השו"ע). לכאורה הדוגמא השניה שהביא השו"ע שנפל כזית חֵלֶב לתוך 29 זיתים של היתר היא דוגמא למקרה שאפשר לומר שחתיכה נעשית נבילה, שהרי אותו כזית חֵלֶב שהיה כנגדו רק 29 של היתר אסר את כל ה-29, ולפי מי שסובר שאומרים חתיכה נעשית נבילה בשאר איסורים הרי כל התערובת הזו נעשתה נבילה, ולאחר מכן כשאותה תערובת התערבה בשוגג עם התערובת השניה (שבה יש 30 של היתר עם כזית אחד של דם) הרי כבר לא ניתן לומר שיש כאן 60 כנגד כל איסור, שהרי כל תערובת כבר נעשתה נבילה בפני עצמה והכל אסור.
מדוע הרמ"א לא חלק על הסיפא של השו"ע:
לאור זאת הקשה הש"ך על הרמ"א מדוע לא העיר על דברי השו"ע שבדוגמא השניה הכל אסור למנהג בני אשכנז הפוסקים שאומרים חנ"נ בכל האיסורים.
תירוץ ראשון: מדובר בתערובת לח בלח בהפסד מרובה:
הש"ך תירץ שלשיטת הרמ"א אפשר להעמיד את המקרה בתערובת לח בלח כשיש הפסד מרובה, שבמקרה כזה סובר הרמ"א שמקילים ולא אומרים חנ"נ בשאר איסורים.
באופן כללי, המושג "תערובת לח בלח" כולל בתוכו כל תערובת שבה חלקי התערובת נותנים טעם אחד בשני, ואין זה משנה אם שני חלקי התערובת הם לחים או שאחד מהם יבש, כיון שסוף סוף יש כאן נתינת טעם (ורק אם שניהם יבשים ללא רוטב באופן שאין נתינת טעם, כבר אין זה בגדר לח בלח אלא בגדר יבש ביבש). אולם כאן הכוונה היא לתערובת לח בלח במובן המילולי של המילה, והיינו ששני חלקי התערובת הם נוזליים ממש, באופן שנוצרה כאן תערובת שכולה נוזלית, ובזה סובר הרמ"א שכיון שאין כאן חתיכה מוצקה לומר עליה שנעשית נבילה – אפשר להקל בהפסד מרובה שלא אומרים בתערובת כזו חנ"נ בשני איסורים .
תירוץ שני: מדובר שהתערובות התערבו לפני שנודעו האיסורים:
עוד תירץ הש"ך שאפשר להעמיד במקרה ששתי התערובות האסורות התערבו ביניהן לפני שנודע שבכל אחת מהן יש כזית איסור, שבמקרה שנוסף היתר על תערובת אסורה בשוגג לפני שנודע שהתערובת אסורה – לשיטת הרמ"א בספרו תורת חטאת לא אומרים חנ"נ בשאר איסורים, ואם כן גם במקרה כזה (שנודע שבכל אחת מהתערובות יש כזית איסור רק לאחר שהתערבו ביניהן) לא אומרים חנ"נ (כך תירץ הש"ך בשיטת הרמ"א. אבל הש"ך עצמו סובר שאומרים חנ"נ אפילו במקרה שנודע שיש כאן איסור רק לאחר שניתווסף היתר ).
הש"ך הביא דוגמאות נוספות לאיסורים המבטלים זה את זה:
דוגמא מאיסור בשר בחלב:
אם נפלה גבינה בשיעור כזית למאכל פרווה בשיעור 29 זיתים, ובסיר אחר נפל בשר בשיעור כזית למאכל פרווה בשיעור 30 זיתים, והתערבו שתי התערובות בשוגג – הכל מותר, כיון שיש 59 פרווה וכזית אחד של בשר כנגד הגבינה, וכן 59 פרווה וכזית אחד של גבינה כנגד הבשר, ולא שייך לומר בזה חנ"נ שהרי התערובת של כזית גבינה עם מאכל פרווה וכן התערובת של כזית בשר עם מאכל פרווה הן תערובות של היתר.
קצת יותר מכזית חֵלֶב שנפלה ל-61 זיתים שאחד מהם דם:
אם נפל דם בשיעור כזית לתוך מאכל של היתר בשיעור 60 זיתים, ואחר כך נפל חֵלֶב בשיעור של קצת יותר מכזית לאותם 61 זיתים שבתערובת – אין צורך בפעמיים 60 לבטל את שני הכזיתים של האיסור (הכזית דם והכזית חֵלֶב), אלא הכזית דם שנפל בראשונה מצטרף לבטל את החֵלֶב, וזאת אף על פי שללא הכזית דם לא היה מספיק היתר לבטל את החֵלֶב (שהרי נפל קצת יותר מכזית של חֵלֶב ויש כאן רק 60 זיתים של היתר).
חתיכות של היתר שנעשו נבילה מחמת אותו איסור מצטרפות לאסור:
חוות דעת הוסיף שמה שאמר הש"ך שכזית דם מצטרף לבטל את החֵלֶב (או להיפך) הוא גם במקרה שלא מדובר על כזית חֵלֶב ממש וכזית דם ממש אלא על כזית בשר שנעשה נבילה מחמת שהתערב בו חֵלֶב וכזית בשר אחר שנעשה נבילה מחמת שהתערב בו דם, שכל אחד מהכזיתים האלו יכול להצטרף לכמות של היתר על מנת לבטל את האיסור השני, שכן כזית בשר שנעשה נבילה מחמת תערובת חֵלֶב הרי הוא ככזית חֵלֶב, ועל דרך זה בדם. אבל אם שני הכזיתים נאסרו מאותו איסור, כלומר ששניהם נאסרו מתערובת דם או שניהם נאסרו מתערובת חֵלֶב – אף על פי שטעמם המקורי שונה, כגון שכזית בשר נעשה נבילה מחמת תערובת דם וכזית תפוח אדמה נעשה נבילה מחמת תערובת דם – אנו מתייחסים לשניהם ככזית דם, וממילא אינם יכולים לבטל אחד את השני אלא אדרבה מצטרפים לאסור.
כשהביטול הוא ברוב האיסורים מצטרפים לאסור:
עוד כתב חוות דעת שכל זה בתערובת שהאיסור שבה מתבטל ב-60, אבל בתערובת יבש ביבש מין במינו, שבה האיסור בטל ברוב ואין צורך ב-60 – איסורים אינם מבטלים זה את זה, כגון תערובת של פרי אחד ערלה עם פרי אחד כלאי הכרם ופרי אחד של היתר – הכל אסור, שהאיסורים מצטרפים זה לזה לאיסור.

תשובה על פי האמור לעיל
לשיטת השו"ע שאין אומרים חנ"נ בשאר איסורים, התבשיל מותר אם יש בכולו 60 כנגד שתי טיפות הדם (ומן הסתם יש 60).
אבל לשיטת הרמ"א שאומרים חנ"נ בכל האיסורים, קוביית הבשר שבלעה דם נעשתה נבילה (אם אין בה 60 כנגד הדם) וכן חתיכת התפוח אדמה שבלעה דם נעשתה נבילה (אם אין בה 60 כנגד הדם).
והנה לכאורה היה מקום לומר שכיון שחתיכת הבשר שבלעה דם וחתיכת התפוח אדמה שבלעה דם יש להם טעם שונה נתייחס אליהם כשני איסורים שונים, ועל פי מה שנפסק להלכה שאיסור מצטרף עם היתר לבטל איסור אחר (כיון שהעיקר הוא שטעמו של האיסור אינו מורגש), נוכל לומר שאם יש בתבשיל כולו 60 כנגד קוביית הבשר שנאסרה, וכן יש בתבשיל כולו 60 כנגד חתיכת התפוח אדמה שנאסרה – התבשיל יהיה מותר, כיון שטעם הבשר שנאסר אינו מורגש בתערובת, וכן טעם התפוח אדמה שנאסר אינו מורגש בתערובת.
אבל החוות דעת כתב שאין לומר זאת, כיון שלאחר שקוביית הבשר וחתיכת התפוח אדמה נאסרו מחמת שבלעו דם אנו מתייחסים לכל אחד מהם כחתיכת דם, ולא מתחשבים בטעם הבשר או התפוח אדמה. משום כך, התבשיל יהיה מותר לפוסקים כרמ"א רק אם יש בו 60 כנגד קוביית הבשר וחתיכת התפוח אדמה גם יחד.

מקורות

עדיף שימתינו מעט עד שיאמר אחד מן הציבור "כהנים", מאחר ועי"כ החיוב של ברכת הכהנים יהיה מהתורה.


מקור: ראה בשולחן ערוך אורח חיים הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים סימן קכח סעיף ד: כשהכהנים אינם רוצים לעלות לדוכן, אינם צריכים לשהות חוץ מבהכ"נ אלא בשעה שקורא החזן: כהנים, אבל כדי שלא יאמרו שהם פגומים נהגו שלא ליכנס לבהכ"נ עד שיגמרו ברכת כהנים.


ובמשנה ברורה סימן קכח ס"ק יג: אלא בשעה וכו' – ר"ל וממילא אין חל עליהם שום חיוב אפילו כשיכנסו אח"כ וכנ"ל בס"ב:


ובשולחן ערוך אורח חיים הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים סימן קכח סעיף ב: כל כהן שאין בו אחד מהדברים המעכבים, אם אינו עולה לדוכן אף על פי שביטל מצות עשה אחת, הרי זה כעובר בג' עשה אם היה בבהכ"נ כשקראו כהנים, או אם אמרו לו לעלות או ליטול ידיו.


ובמגן אברהם סימן קכח ס"ק ב: כשקור' כהנים. ודוק' שעקר רגליו בעבודה או שא"ל קודם רצה לעלות אבל אם לא עקר רגליו אינו רשאי לעלות וכמ"ש ס"ח וכ"מ בר"ן ועס"ך:


ובמשנה ברורה סימן קכח ס"ק ט: כשקורא כהנים – דבלא"ה אינו עולה דכתיב אמור להם ומתרגמינן כד יימרון להון והוא קריאת כהנים שאנו אומרין וע' לקמיה בס"ק י'. וכתב המ"א ודוקא שעקר רגליו בעבודה אבל אם לא עקר רגליו אינו רשאי לעלות וכדלקמן בס"ח ואף דהחזן קרא כהנים או שא"ל בפירוש לעלות אינו עובר בעשה והא"ר הביא בשם תשובת מהר"ם מינץ שמסתפק בזה דאולי באופן זה מחוייב לעלות ע"כ יש ליזהר שלא להיות אז בבהכ"נ כדי שלא יבוא לזה ובלא"ה יש לעשות כן משום שלא יאמרו עליו שהוא פגום דמי ידע שלא עקר רגליו קצת בעבודה:


ובמשנה ברורה סימן קכח ס"ק י: או אם א"ל – זה קאי ג"כ בשהיה בבהכ"נ ולא כשאמרו לו בחוץ רק דבא המחבר להורות לנו דאין נ"מ בדין בין תיבת כהנים שקורא החזן בכלל לכל הכהנים או שאמרו לו בפרט לעלות או במה שאמר לו השופך מים ליטול ידיו דהוא מרמז ג"כ על ברכת כהנים כולם בכלל אמור להם הוא ועובר בעשה אם אינו עולה וכ"ז מיירי ג"כ לפי דעת המ"א הנ"ל שעקר רגליו בעבודה. ועיין עוד בבה"ל שביררנו שם עוד דברי המחבר כולל ג"כ דאם שאמרו לו בביהכ"נ קודם שגמר ברכת רצה דהיה אז ביכלתו לעקור רגליו ולא רצה דעובר בעשה לכו"ע ועי"ש עוד במה שכתבנו:


ובעולת תמיד סימן קכח ס"ק ז: או אם אמרו לעלות. פירוש אפילו קודם שקראו להם הש"צ אם יאמרו להם לעלות או ליטול ידיהם צריכים לעלות. וכתב המרדכי [מגילה סי' תתיז] אף דיש שם כהנים אחרים אם לא יעלה יעבור בעשה, ופשוט הוא:


ובביאור הלכה סימן קכח סעיף ב ד"ה או אם אמרו לו לעלות: הנה אם אמרו לו לעלות בעת ברכת רצה ולא רצה לעקור רגליו כלל והיה בבהכ"נ עד שהתחילו הכהנים לישא כפיהם ממש ולא עלה עמהם ברור דעובר בזה בעשה אף דהיה מוכרח מצד הדין שלא לעלות ע"י שלא עקר רגליו וראיה מהג"ה דסעיף כ' דאם א"ל לש"ץ לעלות קודם רצה דעובר בעשה אם אינו עולה אף שלא עקר רגליו עדיין כלל ואפילו אם לא קראו שוב עדיין כהנים וכן מוכח בהדיא בר"ן [ולדעתי זהו מה שכתב המ"א בסק"ב או שא"ל קודם רצה לעלות שהוא מבאר בזה מה שכתב השו"ע או שא"ל לעלות שהיה קשה לו פשיטא ולזה ביאר דקמ"ל דאפילו אם אמרו לו קודם רצה ולאח"כ לא אמר לו כלל ג"כ מהני לזה ואפשר שלזה כוונתו במה שסיים וכן מוכח בר"ן דמהר"ן מוכח בהדיא דבר זה דבאופן זה עובר בעשה ולאפוקי אם א"ל אחר רצה וברצה לא עקר רגליו ס"ל להמ"א דאינו עובר בעשה ואזיל לטעמיה בסק"ל ע"ש וא"צ תו במה שדחקתי עצמי במ"ב ד"ה או לבאר דברי השו"ע דמיירי בחדא גווני דאי הכי ס"ל להמ"א דאין רבותא בזה] אך מסתפקנא אם אמרו לעלות קודם שגמר ברכת רצה ולא רצה ואח"כ קודם שהתחילו לקרוא כהנים ממש יצא לחוץ ולא היה בבהכ"נ בעת נשיאת כפים אם עובר או לא מי נימא כיון דכבר קראו אותו בעת עבודה דהוא התחלת חיובו לנשיאת כפים דהיינו שצריך אז מדינא לעקור רגליו לעלות לדוכן ולא רצה ממילא עקר העשה בזה גופא דהא קי"ל דשוב אינו רשאי לעלות וקרא דאמור להם כבר נתקיים דהא כבר קראו אותו לעלות וא"כ מה הועיל במה שיצא לחוץ בשעת נ"כ גופא או דילמא כיון דזה גופא דשוב אינו רשאי לעלות משמע דהוא אסמכתא בעלמא אקרא ומדאורייתא היה אח"כ ג"כ רשאי לעלות לדוכן אפשר דזמן חיובא הוא העיקר בשעה שהגיע לעצם נ"כ וכיון שהתחכם ויצא לחוץ מתחלה אף שקראו אותו בעת ברכת רצה מיקרי יציאתו זה מקמי דלימטי זמן חיובא ואינו עובר רק משום ויראת מאלהיך דאיתא בקידושין [דף ל"ג]. ויותר מסתברא לומר דזמן חיובא מקרי מעת ששאר הכהנים מכינים עצמם לנ"כ דהוא מעת התחלת עבודה וע"כ כיון שכבר קראו אותו והוא הפך פניו ויצא לחוץ עקר בזה העשה ואין להביא ראיה להיפך ממה שכתב השו"ע בס"ד דצריכין לשהות לחוץ רק בשעה שקורין כהנים ומשמע דבתחלה ג"כ מותרין להיות בבהכ"נ ורק המרדכי מחמיר בזה וכמו שכתב המ"א בסק"ד דז"א דשם איירי שלא אמרו לו לעלות תדע דהא א"ר כתב שם באמת דצריך להחמיר מהאי טעמא לצאת קודם רצה פן יאמר לו אחד ליטול ידיו וצ"ע. ודע עוד דמה שכתבתי במ"ב כשאמר לו השופך מים ליטול ידיו ג"ז הוא בכלל אמור להם הוא מהמרדכי ובסידור יעב"ץ מפקפק בזה קצת ע"ש ובמאירי מגילה ראיתי שכתב דדוקא כשצבור מצוין אותו בכך או שש"ץ קוראם לכך שש"ץ לענין זה כצבור עצמו עכ"ל וצ"ע:


ובשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן קכח סעיף ג: כל כהן שאין בו אחד מהדברים המעכבין שיתבאר אם לא עלה לדוכן אף על פי שביטל מצות עשה אחת ה"ז כעובר בג' עשה כה תברכו אמור להם ושמו את שמי והוא שיהיה בבית הכנסת כשקרא הש"ץ כהנים או אם אחד משאר העם אמר לו לעלות או ליטול ידיו שנאמר אמור להם ומתרגמינן כד תימר להון ואם לאו אינו מחוייב כלל לישא כפיו אלא אם רוצה.


והוא שעקר רגליו בעבודה לעלות לדוכן אבל אם לא עקר רגליו בעבודה שוב אינו עולה אפילו היה בבית הכנסת כשקראו כהנים ואפילו אמרו לו לעלות כמו שיתבאר ומכל מקום אם אמרו לו קודם העבודה חייב הוא לעקור רגליו בעבודה שלא יעבור על ג' עשה.


(ואף אם לא אמרו לו קודם העבודה אלא שיודע שיקרא הש"ץ כהנים צריך הוא לעקור רגליו בעבודה שלא יגרום שיבוטל מצות עשה של תורה שהרי ברכת עבודה וכל התפלה היא מדברי סופרים ונשיאת כפים היא מן התורה אלא שיש כח ביד החכמים לעקור דבר תורה בשב ואל תעשה והם מנעוהו מנשיאת כפים כל שלא עקר רגליו בברכת עבודה אף על פי שקוראים אותו ואומרים לעלות א"כ לכתחלה אין לגרום לעקור דבר תורה לפיכך כל כהן שהוא חלוש ואינו רוצה לישא כפיו לא די לו שלא יעקור רגליו בעבודה אלא צריך הוא שלא יהיה בבית הכנסת כשקורא הש"ץ כהנים):


ניתן להשתמש בחצי המקלדת בכדי לנווט בין כפתורי הרכיב
",e=e.removeChild(e.firstChild)):"string"==typeof o.is?e=l.createElement(a,{is:o.is}):(e=l.createElement(a),"select"===a&&(l=e,o.multiple?l.multiple=!0:o.size&&(l.size=o.size))):e=l.createElementNS(e,a),e[Ni]=t,e[Pi]=o,Pl(e,t,!1,!1),t.stateNode=e,l=Ae(a,o),a){case"iframe":case"object":case"embed":Te("load",e),u=o;break;case"video":case"audio":for(u=0;u<$a.length;u++)Te($a[u],e);u=o;break;case"source":Te("error",e),u=o;break;case"img":case"image":case"link":Te("error",e),Te("load",e),u=o;break;case"form":Te("reset",e),Te("submit",e),u=o;break;case"details":Te("toggle",e),u=o;break;case"input":A(e,o),u=M(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"option":u=B(e,o);break;case"select":e._wrapperState={wasMultiple:!!o.multiple},u=Uo({},o,{value:void 0}),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"textarea":V(e,o),u=H(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;default:u=o}Me(a,u);var s=u;for(i in s)if(s.hasOwnProperty(i)){var c=s[i];"style"===i?ze(e,c):"dangerouslySetInnerHTML"===i?(c=c?c.__html:void 0,null!=c&&Aa(e,c)):"children"===i?"string"==typeof c?("textarea"!==a||""!==c)&&X(e,c):"number"==typeof c&&X(e,""+c):"suppressContentEditableWarning"!==i&&"suppressHydrationWarning"!==i&&"autoFocus"!==i&&(ea.hasOwnProperty(i)?null!=c&&Ie(n,i):null!=c&&x(e,i,c,l))}switch(a){case"input":L(e),j(e,o,!1);break;case"textarea":L(e),$(e);break;case"option":null!=o.value&&e.setAttribute("value",""+P(o.value));break;case"select":e.multiple=!!o.multiple,n=o.value,null!=n?q(e,!!o.multiple,n,!1):null!=o.defaultValue&&q(e,!!o.multiple,o.defaultValue,!0);break;default:"function"==typeof u.onClick&&(e.onclick=Fe)}Ve(a,o)&&(t.effectTag|=4)}null!==t.ref&&(t.effectTag|=128)}return null;case 6:if(e&&null!=t.stateNode)Ll(e,t,e.memoizedProps,o);else{if("string"!=typeof o&&null===t.stateNode)throw Error(r(166));n=yn(yu.current),yn(bu.current),Jn(t)?(n=t.stateNode,o=t.memoizedProps,n[Ni]=t,n.nodeValue!==o&&(t.effectTag|=4)):(n=(9===n.nodeType?n:n.ownerDocument).createTextNode(o),n[Ni]=t,t.stateNode=n)}return null;case 13:return zt(vu),o=t.memoizedState,0!==(64&t.effectTag)?(t.expirationTime=n,t):(n=null!==o,o=!1,null===e?void 0!==t.memoizedProps.fallback&&Jn(t):(a=e.memoizedState,o=null!==a,n||null===a||(a=e.child.sibling,null!==a&&(i=t.firstEffect,null!==i?(t.firstEffect=a,a.nextEffect=i):(t.firstEffect=t.lastEffect=a,a.nextEffect=null),a.effectTag=8))),n&&!o&&0!==(2&t.mode)&&(null===e&&!0!==t.memoizedProps.unstable_avoidThisFallback||0!==(1&vu.current)?rs===Qu&&(rs=Yu):(rs!==Qu&&rs!==Yu||(rs=Gu),0!==us&&null!==es&&(To(es,ns),Co(es,us)))),(n||o)&&(t.effectTag|=4),null);case 4:return wn(),Ol(t),null;case 10:return Zt(t),null;case 17:return It(t.type)&&Ft(),null;case 19:if(zt(vu),o=t.memoizedState,null===o)return null;if(a=0!==(64&t.effectTag),i=o.rendering,null===i){if(a)mr(o,!1);else if(rs!==Qu||null!==e&&0!==(64&e.effectTag))for(i=t.child;null!==i;){if(e=_n(i),null!==e){for(t.effectTag|=64,mr(o,!1),a=e.updateQueue,null!==a&&(t.updateQueue=a,t.effectTag|=4),null===o.lastEffect&&(t.firstEffect=null),t.lastEffect=o.lastEffect,o=t.child;null!==o;)a=o,i=n,a.effectTag&=2,a.nextEffect=null,a.firstEffect=null,a.lastEffect=null,e=a.alternate,null===e?(a.childExpirationTime=0,a.expirationTime=i,a.child=null,a.memoizedProps=null,a.memoizedState=null,a.updateQueue=null,a.dependencies=null):(a.childExpirationTime=e.childExpirationTime,a.expirationTime=e.expirationTime,a.child=e.child,a.memoizedProps=e.memoizedProps,a.memoizedState=e.memoizedState,a.updateQueue=e.updateQueue,i=e.dependencies,a.dependencies=null===i?null:{expirationTime:i.expirationTime,firstContext:i.firstContext,responders:i.responders}),o=o.sibling;return Mt(vu,1&vu.current|2),t.child}i=i.sibling}}else{if(!a)if(e=_n(i),null!==e){if(t.effectTag|=64,a=!0,n=e.updateQueue,null!==n&&(t.updateQueue=n,t.effectTag|=4),mr(o,!0),null===o.tail&&"hidden"===o.tailMode&&!i.alternate)return t=t.lastEffect=o.lastEffect,null!==t&&(t.nextEffect=null),null}else 2*ru()-o.renderingStartTime>o.tailExpiration&&1t)&&vs.set(e,t)))}}function Ur(e,t){e.expirationTimee?n:e,2>=e&&t!==e?0:e}function qr(e){if(0!==e.lastExpiredTime)e.callbackExpirationTime=1073741823,e.callbackPriority=99,e.callbackNode=$t(Vr.bind(null,e));else{var t=Br(e),n=e.callbackNode;if(0===t)null!==n&&(e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90);else{var r=Fr();if(1073741823===t?r=99:1===t||2===t?r=95:(r=10*(1073741821-t)-10*(1073741821-r),r=0>=r?99:250>=r?98:5250>=r?97:95),null!==n){var o=e.callbackPriority;if(e.callbackExpirationTime===t&&o>=r)return;n!==Yl&&Bl(n)}e.callbackExpirationTime=t,e.callbackPriority=r,t=1073741823===t?$t(Vr.bind(null,e)):Wt(r,Hr.bind(null,e),{timeout:10*(1073741821-t)-ru()}),e.callbackNode=t}}}function Hr(e,t){if(ks=0,t)return t=Fr(),No(e,t),qr(e),null;var n=Br(e);if(0!==n){if(t=e.callbackNode,(Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));if(lo(),e===es&&n===ns||Kr(e,n),null!==ts){var o=Ju;Ju|=Wu;for(var a=Yr();;)try{eo();break}catch(t){Xr(e,t)}if(Gt(),Ju=o,Bu.current=a,rs===Ku)throw t=os,Kr(e,n),To(e,n),qr(e),t;if(null===ts)switch(a=e.finishedWork=e.current.alternate,e.finishedExpirationTime=n,o=rs,es=null,o){case Qu:case Ku:throw Error(r(345));case Xu:No(e,2=n){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}}if(i=Br(e),0!==i&&i!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}e.timeoutHandle=Si(oo.bind(null,e),a);break}oo(e);break;case Gu:if(To(e,n),o=e.lastSuspendedTime,n===o&&(e.nextKnownPendingLevel=ro(a)),ss&&(a=e.lastPingedTime,0===a||a>=n)){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}if(a=Br(e),0!==a&&a!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}if(1073741823!==is?o=10*(1073741821-is)-ru():1073741823===as?o=0:(o=10*(1073741821-as)-5e3,a=ru(),n=10*(1073741821-n)-a,o=a-o,0>o&&(o=0),o=(120>o?120:480>o?480:1080>o?1080:1920>o?1920:3e3>o?3e3:4320>o?4320:1960*Uu(o/1960))-o,n=o?o=0:(a=0|l.busyDelayMs,i=ru()-(10*(1073741821-i)-(0|l.timeoutMs||5e3)),o=i<=a?0:a+o-i),10 component higher in the tree to provide a loading indicator or placeholder to display."+N(i))}rs!==Zu&&(rs=Xu),l=yr(l,i),f=a;do{switch(f.tag){case 3:u=l,f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var w=Ar(f,u,t);ln(f,w); break e;case 1:u=l;var E=f.type,k=f.stateNode;if(0===(64&f.effectTag)&&("function"==typeof E.getDerivedStateFromError||null!==k&&"function"==typeof k.componentDidCatch&&(null===ms||!ms.has(k)))){f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var _=Ir(f,u,t);ln(f,_);break e}}f=f.return}while(null!==f)}ts=no(ts)}catch(e){t=e;continue}break}}function Yr(){var e=Bu.current;return Bu.current=Cu,null===e?Cu:e}function Gr(e,t){eus&&(us=e)}function Jr(){for(;null!==ts;)ts=to(ts)}function eo(){for(;null!==ts&&!Gl();)ts=to(ts)}function to(e){var t=Fu(e.alternate,e,ns);return e.memoizedProps=e.pendingProps,null===t&&(t=no(e)),qu.current=null,t}function no(e){ts=e;do{var t=ts.alternate;if(e=ts.return,0===(2048&ts.effectTag)){if(t=br(t,ts,ns),1===ns||1!==ts.childExpirationTime){for(var n=0,r=ts.child;null!==r;){var o=r.expirationTime,a=r.childExpirationTime;o>n&&(n=o),a>n&&(n=a),r=r.sibling}ts.childExpirationTime=n}if(null!==t)return t;null!==e&&0===(2048&e.effectTag)&&(null===e.firstEffect&&(e.firstEffect=ts.firstEffect),null!==ts.lastEffect&&(null!==e.lastEffect&&(e.lastEffect.nextEffect=ts.firstEffect),e.lastEffect=ts.lastEffect),1e?t:e}function oo(e){var t=qt();return Vt(99,ao.bind(null,e,t)),null}function ao(e,t){do lo();while(null!==gs);if((Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));var n=e.finishedWork,o=e.finishedExpirationTime;if(null===n)return null;if(e.finishedWork=null,e.finishedExpirationTime=0,n===e.current)throw Error(r(177));e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90,e.nextKnownPendingLevel=0;var a=ro(n);if(e.firstPendingTime=a,o<=e.lastSuspendedTime?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:o<=e.firstSuspendedTime&&(e.firstSuspendedTime=o-1),o<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),o<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0),e===es&&(ts=es=null,ns=0),1u&&(c=u,u=l,l=c),c=Ue(w,l),f=Ue(w,u),c&&f&&(1!==k.rangeCount||k.anchorNode!==c.node||k.anchorOffset!==c.offset||k.focusNode!==f.node||k.focusOffset!==f.offset)&&(E=E.createRange(),E.setStart(c.node,c.offset),k.removeAllRanges(),l>u?(k.addRange(E),k.extend(f.node,f.offset)):(E.setEnd(f.node,f.offset),k.addRange(E)))))),E=[];for(k=w;k=k.parentNode;)1===k.nodeType&&E.push({element:k,left:k.scrollLeft,top:k.scrollTop});for("function"==typeof w.focus&&w.focus(),w=0;w=t&&e<=t}function To(e,t){var n=e.firstSuspendedTime,r=e.lastSuspendedTime;nt||0===n)&&(e.lastSuspendedTime=t),t<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),t<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0)}function Co(e,t){t>e.firstPendingTime&&(e.firstPendingTime=t);var n=e.firstSuspendedTime;0!==n&&(t>=n?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:t>=e.lastSuspendedTime&&(e.lastSuspendedTime=t+1),t>e.nextKnownPendingLevel&&(e.nextKnownPendingLevel=t))}function No(e,t){var n=e.lastExpiredTime;(0===n||n>t)&&(e.lastExpiredTime=t)}function Po(e,t,n,o){var a=t.current,i=Fr(),l=su.suspense;i=jr(i,a,l);e:if(n){n=n._reactInternalFiber;t:{if(J(n)!==n||1!==n.tag)throw Error(r(170));var u=n;do{switch(u.tag){case 3:u=u.stateNode.context;break t;case 1:if(It(u.type)){u=u.stateNode.__reactInternalMemoizedMergedChildContext;break t}}u=u.return}while(null!==u);throw Error(r(171))}if(1===n.tag){var s=n.type;if(It(s)){n=Dt(n,s,u);break e}}n=u}else n=Al;return null===t.context?t.context=n:t.pendingContext=n,t=on(i,l),t.payload={element:e},o=void 0===o?null:o,null!==o&&(t.callback=o),an(a,t),Dr(a,i),i}function Oo(e){if(e=e.current,!e.child)return null;switch(e.child.tag){case 5:return e.child.stateNode;default:return e.child.stateNode}}function Ro(e,t){e=e.memoizedState,null!==e&&null!==e.dehydrated&&e.retryTime