בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) קודם כל יש לעיין, שמאחר ויש ממשות משאריות אוכל חלבי בתנור ממה שנאפה בו לפני כן, האם עדיין יהיה חילוק עם התנור הוא בן יומו או לא. ב) האם הדין ישתנה בין אם הוציאו את הנקניקיות מהתנור לפני שהגיע ליד סולדת או לא.
ראשית יש להביא מה שמובא בשולחן ערוך יורה דעה סימן צב סעיף ח', בנוגע לזיעה ואדים העולים מתבשיל. שם כותב המחבר שמחבת עם תבשיל חלבי שנתן אותו בתוך כירה – תחת סיר של בשר, אדי זיעת התבשיל של החלב עולים ונבלעים בקדירת הבשר, ואוסרים אותה.
וכתב הרמ"א על כך, שאם ישנו פי שישים בקדרת הבשר כנגד כל החלב שהיה במחבת, הרי הוא נשאר בהיתרו.
כמו כן, זהו רק אם המחבת היה מגולה, וזיעת אדי התבשיל החלבי עולה ונבלע ישירות בסיר הבשר שעליה, אבל אם המחבת היה מכוסה, הכל מותר מפני שזהו כמו שתי קדרות שנוגעות זה בזה, שאין אוסרים זה את זה בנגיעה בלבד, ומכל שכן בזיעה היוצאת מסיר מכוסה, שאין זה רק מחום, ולא זיעה ישירה מהתבשיל עצמו.
וכתב בטורי זהב, שמטעם זה נראה להתיר כאשר אפו בתנור תבשיל חלב, ואחר כך באותו המקום כאשר הוא רותח, הניחו קדרה של בשר, כי כל שאין חלב ממשי בעין באותו המקום בתנור במקום בו מושיב את הקדרה של הבשר, הרי אותו מקום שתנור נחשב כמו קדרה של חלב חיצוני, ודינו כמו שתי קדרות של שתי המינים שנוגעו זה בזה, שאינם אוסרים זה על זה ללא רטיבות ממשית הנוגעים ביניהם.
בנוסף כתב הרמ"א שם, שזהו דוקא עם המחבת קרוב כל כך לסיר הבשרי, שזיעת אדי התבשיל רותחים עד שהיד סולדת בהם כאשר הם נבלעים בקדירת הבשר. אבל אם בנגיעתם בקדרה כבר אין היד סולדת בהם, הכל מותר.
ומטעם זה מותר לתלות בשר בכדי לייבש אותו על גבי קדרות של חלב, ולא חוששים לזיעה ואדי התבשיל, מפני שהבשר מונח בריחוק מהקדרות, ואין זיעת האדים חמים בנגיעתם בבשר, שאין הם בחום שהיד סולדת בהם, כי אין בהם ממשות ולא בליעה.
אמנם בסיום דבריו כתב, שלכתחילה יש ליזהר בכל אופנים האמורים, כלומר, בשתי קדרות יבשות חיצונית, שמכל מקום לא יגעו זה בזה לכתחילה. וכן שאפילו זיעת אדי תבשיל שאין היד סולדת בה בעת נגיעתה בקדרה מהמין השני, מכל מקום יש להרחיק עד שלא תגיע אף זיעה זו. וכן אפילו כאשר הסיר מכוסה, יש ליזהר בזיעה הבוקעת ממנו, שלא תיגע במין השני.
ולפי זה כאן כאשר מדובר בתנור שחיממו בו נקניקיות בשריות ללא כל כיסוי מעליהם, אזי אם באמת התנור לא היגע עדיין למצב של שיעור חום שהיד סולדת בו, ומיד שם לב האדם לטעות שעשה והוציא מהתנור החלבי את הבשר, לא נאסר כלום, כי אין כאן בליעות. ורק המשטח שבו נגע הבשר, (אם לא הניח נייר אפיה תחתיו, אלא הניח את הבשר ישירות על התבנית או הרשת) – עליו לנקותו היטב משיירי שומן שאפשר שנדבק בו מהנחת הבשר עליו, באמצעות שטיפה היטב בסבון.
ואם גילה את טעותו רק לאחר שהתנור כבר הגיע ליד סולדת בו, הרי שהתנור בלע מזיעת ואדם הבשר, וכמו כן הבשר בלע ממשות שאריות תבשילי החלב שנאפו בו לפני כן, שבהם אין אומרים טעם לפגם (רק בבליעות), ויש לשאר אם יש פי שישים בבשר נגד ממשות שאריות החלב (או אף נגד הבלוע בתנור אם הוא בן יומו). ואם התנור נקי, תלוי אם הבליעות בני יומם: אם כן יש לשאר נגדם פי שישים בבשר. ואם לא, בדיעבד הבשר מותר באכילה.
העולה מן האמור: אם התנור עדיין לא הגיע לחום בשיעור יד סולדת בו, ומיד הוציא את הבשר, אזי הבשר יהיה מותר באכילה, והוא לא צריך להכשיר את התנור. (ואם גם הניח 'נייר אפיה' תחתיהם, הוא גם לא יצטרך לנקות את התבנית).
אמנם אם התנור הגיע לחום בשיעור 'יד סולדת בו' (40 מעלות צלזיוס לערך), עליו להכשיר את התנור. ולגבי הבשר הנה מאחר והתנור לא היה נקי ממשות שאריות חלביים מאפיות קודמות, צריך לשער אם יש פי שישים בבשר כנגד כל ממשות ובליעות השאריות החלביים שבתנור, (ואף כנגד הבליעות אם הוא בן יומו), ואם אין, אין לאכול את הנקניקיות.
