תשובה: בכדי לענות על שאלה זו, יש לדון בכמה פרטים: א) האם נשים חייבות מהתורה לשמוע תקיעת שופר? ב) האם איש שכבר יצא ידי חובה יכול לברך לצורך נשים? ג) באם אשה פטורה מן הדין, האם היא יכולה לברך מכל מקום על מצוות שמקיימת למרות שפטורה מהן? ד) אם נאמר שנשים פטורות מן הדין, האם ישנה אפשרות שאשה אחת תברך לחברותיה?

ראשית יש לציין שנשים פטורות ממצוות תקיעת שופר מאחר והיא מצוות עשה שהזמן גורם לה לבוא, וכל מצוות מהסוג הזה נשים פטורות מהן מהתורה. וכמבואר בשולחן ערוך סימן תקפט סעיף ג'.

ומכל מקום למרות שהן פטורות מעיקר הדין, מכל מקום אם רצו לתקוע בעצמן הן רשאיות לתקוע כמבואר שם בסעיף ו'.

יתירה מזו כתב בשאלות ותשובות ר' עקיבא איגר סימן א' בהשמטות, שכיום רוב הנשים קיבלו עליהן להחמיר לשמוע תקיעת שופר.

אמנם לעניין ברכה, מבואר שיטת מרן המחבר בשולחן ערוך שם שאינן מברכות ואף לא יברכו להן.

וטעם הדבר הוא מפני שלא שייך לומר "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" על דבר שאינן מחוייבים בו לא מהתורה ולא מדברי סופרים, אלא פטורות לגמרי, שהרי זה מצוות עשה שהזמן גרמא.

אך הרמ"א חולק על כך וכותב שהמנהג בפועל שנשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן גם כאן יברכו לעצמן על התקיעות.

ולכאורה יש להבין, שמילא בשאר מצוות שהזמן גרמא מובן שעל פי המנהג יברכו לעצמן, אך לעניין תקיעות הנעשות ביום טוב של ראש השנה, הרי זהו איסור מדברי סופרים, מפני שכל תקיעה הנעשית בחינם ואינה לצורך מצוה (כמו בעניין התקיעות לנשים) - אסורה ביום טוב.

ומבארים הפוסקים שמכל מקום התירו לנשים את התקיעות ביום טוב, בכדי לעשות נחת רוח לנשים אזי התירו להן איסור קל כזה שאין בו אפילו משום שבות גמור, אלא משום עובדין דחול בלבד (שולחן ערוך אדה"ז שם סעיף ב).

יתירה מזו, לא רק שלנשים עצמן מותר לתקוע, אלא אף לאדם אחר שכבר יצא ידי חובה מותר לתקוע להן, ואף מותר לטלטל את השופר ברשות הרבים (כשחל בחול) בכדי לתקוע לנשים. ולא אומרים שכיון שהוא כבר יצא ידי חובה ואינו צריך לתקוע עכשיו בשבילו, אם כן יש כאן כבר איסור שבות כאשר תוקע בשביל הנשים, כי מכל מקום מקצת מצוה יש גם לנשים במה ששומעות תקיעת שופר.

אולם אם אדם תוקע להן לא יברך להן אם כבר יצא ידי חובה לעצמו, ומה שתוקע כעת הוא רק בשביל הנשים.

והנה הלבוש דקדק מדברי הרמ"א שכתב שאחרים לא יברכו להן "אם כבר יצאו ידי חובה, ואין תוקעים רק להוציא את הנשים", שלכן אם אדם תוקע להן, יתקע קודם שישמע את התקיעות בבית הכנסת ויצא ידי חובה, וכך יוכל גם לברך בשבילן.

אמנם המגן אברהם כתב בשם המהרי"ל, שלא יתקע בזמן של שלוש שעות הראשונות מהיום, מפני שאז הוא זמן שאינו ראוי לתקיעת שופר מפני ש"מפקד דינא" כלומר שהדין באותו זמן קשה ומתגבר, ולכן לא כדאי לתקוע ביחידות אלא יחד עם הציבור שיש בזה זכות הרבים. ולכן יתקע להן לאחר שישמע את התקיעות בבית הכנסת, והן יברכו את הברכות לעצמם.

אופן נוסף מביא המגן אברהם, הוא שישמע את התקיעות בבית הכנסת אך יכוין שלא לצאת בתקיעות בית הכנסת ידי חובה, ואזי יוכל לאחר מכן כאשר תוקע לנשים לברך בשבילן, כי גם הוא יוצא בזה כעת ידי חובת המצוה.

וכתב במטה אפרים, שכאשר הנשים מברכות לעצמן, כל אחת תברך לעצמה בדוקא ולא שאחת תוציא את האחרות (אף כאשר ישנם עשרה נשים ומעלה), מפני ש"זילא מילתא" לעשות כן. אלא אם כן ישנן נשים שאינם יודעות לברך.

העולה מן האמור: שנשים פטורות לשמוע תקיעת שופר, אמנם אם רוצות יכולות לשמוע תקיעת שופר (ויש אומרים שכיום קיבלו הנשים על עצמן להחמיר ולשמוע תקיעת שופר).

ולעניין הברכה; לפי הספרדים אין מברכות בכל אופן (אלא אם כן תוקע להן איש שלא יצא עדיין בעצמו ידי חובה). ולפי האשכנזים, אם תוקעות לעצמן או אם תוקע להן איש שכבר יצא ידי חובה – תברך כל אחת לעצמה. ואם תוקע להן איש שלא יצא עדיין ידי חובה, יברך ויוציא אותן ידי חובה.