נושא: כללי

ברכת האילנות בשבת

אפשר לברך ברכת האילנות גם בשבת?

נחלקו האחרונים בענין זה, משום שיש שחששו פן ישכח ויתלוש מפרחי האילנות בשבת,  ויש שהקלו.


בספר כף החיים כתב שאין לברך בשבת ברכת האילנות מטעם נוסף, והוא, שמכיון שלפי דברי המקובלים על ידי ברכת האילנות, אדם מברר ניצוצות הקדושה מן הצומח, הרי שיש בזה איסור נוסף משום בורר בשבת, ולכן אסור לברך ברכת האילנות בשבת. היו שתמהו על סברא זו, ואמרו שלא שייך בורר בענינים רוחניים, וכמו שאנו אוכלים אוכל ומבררים את ניצוצות הקדושה שבו, ואין מי שחושש לאיסור בורר.


למעשה, עדיף לברך את הברכה ביום חול, אך מי שיברך בשבת יש לו אילנות רבים וחזקים להיסמך עליהם.

מקורות

נפסק בשולחן ערוך הלכות קריאת ספר תורה (סימן קלה סעיף יד): "בני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאים אצלם ס"ת אפי' בר"ה ויוה"כ. הגה: והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד, אבל אם מכינים לו ס"ת יום או יומים קודם, מותר (אור זרוע הגהות אשרי פ"ג דברכות)".


ובמשנה ברורה (שם ס"ק מט) כתב: "והאחרונים הסכימו דה"ה אם הכין מקום לס"ת באותו יום שיהא מונח שם יום או יומים דשפיר דמי, ובלבד שיניחה שם במקום שהכין קודם זמן הקריאה, ובשעת הקריאה יוציאנה ויקרא בה, ואח"כ יחזירנה לשם, דאז אין מינכר שהבאתה היתה לצורך קריאה בלבד, אלא שקבע דירתה בכאן לאותו זמן".


ובמגן אברהם (סקכ"ב) כתב: יום או יומים. ז"ל מהרמ"פ אם מכינין לו ארון או תיבה על יום או יומים שרי (ד"מ סי' קמ"ט) משמע דהעיקר תלוי באם שעושין שם מקום קבוע לס"ת שרי.


ובפרי מגדים (שם אשל אברהם ס"ק כב) כתב על דבריו: אפשר דלאו דוקא קובעין, אלא הוא הדין אם מניחים כך בחביות וכדומה שפיר דמי, והעולם מקילים בכל, ואין נכון.


והיינו שדי בארון רגיל מכובד ונקי שהוציאו משם את כלי תשמישי הבית וכדו' שאינם לכבוד שיהיו יחד עם הס"ת, אך על השלחן והספר תורה מכוסה בטלית אין די בכך. [ראה פסקי תשובות שם אות כה. והוסיף שם עוד כמה דברים מהאחרונים שנוהגים בשעת ההעברה והם: א. בשעה שמובילים אותה ברחוב נוהגים לכסותה בטלית. ב יש ליזהר שלא לעבור ליד מקומות שיש בהם טינוף וצואה ואשפה מגולה. ג. ויש להדר שילכו עמה עשרה אנשים ללוותה. עיי"ש].