באמצע הלילה התינוק שלי מתעורר ואני חייבת להכין לו בקבוק, מה בנוגע לנטילת ידיים לעצמי ומה בנוגע לנטילת ידיים לתינוק, שמעתי שאצל הרביים חב"ד כן הקפידו ליטול ידיים לתינוק, האם זה הוראה לרבים או לא, כל האריכות של הנטילות ובפרט אם אני נוטל ידי התינוק זה לוקח הרבה זמן, וכל הזמן הזה התינוק צורח וצועק לכן אני שואל אם אמשיך לנהוג ככה.
בנוגע לעצמך, צריכה ליטול ידיים ובפרט שמתעסקים בהכנת אוכל לתינוק, כי רוח רעה שורה על הידיים מיד שמתעוררים, ואסור לנגוע באוכלים לפני נטילת ידיים. אבל של התינוק לא חייבים, אדה"ז כותב שהטומאה מתדבקת רק על דבר קדוש כמו יהודי אחר הבר [בת] מצווה, "כי עיקר כניסת נפש הקדושה באדם הוא בי"ג שנים.. ותחילת כניסת נפש הקדושה הוא בחינוך לתורה ולמצוות". וחיוב חינוך מתחיל בגיל שלש שנים [לכן במכתב של הרבי לתספורת הרבי כותב שאז כבר מקפידים לנטילת ידיים] או בן שש שנים,
אדה"ז מוסיף שהנזהר מנגיעת קטן מיום המילה ואילך "קדוש יאמר לו", זה לא הוראה לרבים, אצל אדמו"ר הזקן יש לשון "בעל נפש יחמיר לעצמו" בן אדם יכול להחמיר על עצמו להיות בעל נפש, אבל קדוש זה משהו אחר לגמרי, יש בינוני ויש צדיק, ויש הלוואי בינוני, אבל קדוש הוא הרבה יותר גבוה.