תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפשטים הבאים: א) מה הדין בנוגע לבסיס לדבר האסור? ב) מה הדין בנוגע לבסיס לאיסור ולהיתר יחד? ג) מה דינם של כלים חשמליים בדיני מוקצה; האם נחשבים כמוקצה קל או כמוקצה חמור?
ראשית נביא המובא בשולחן ערוך הלכות שבת סימן שט סעיף ב' לגבי איסור בסיס לדבר האסור. כלכלה שהיה בה נקב והאדם סתם את הנקב באמצעות אבן, ומדובר שהידק את האבן לכלכלה או שקשר אותה יפה, ובזה מותר לטלטל את הכלכלה בשבת למרות שיש בה אבן, מאחר ונעשית האבן כחלק מדופן הכלכלה ומותרת בטלטול.
כמו כן קליפת הדלעת שהיתה משמשת לדליית מים מהבאר, ומאחר והיא קלה וצפה על פני המים, היו תולים בה אבן בכדי להכבידה שתרד יפה לבור, שאם האבן קשור היטב לדלעת באופן שאינו נופל ממנה, מותר למלאות באמצעות הדלעת בשבת למרות האבן שבתוכה, מאחר והאבן נעשית כדופן הדלעת וכחלק ממנה, ומותרת בטלטול.
אמנם באופן שהאבן אינה מהודקת וקשורה יפה בכלכלה או בדלעת, אזי לא נעשית היא חלק ממנה ואסור לטלטל את הכלכלה כאשר האבן בתוכה וכן את הדלעת, מאחר והם נעשים בסיס לדבר האסור.
נמצא שכל דבר האסור בטלטול שמונח על דבר המותר, והניחו עליו מבעוד יום על דעת שישאר מונח שם גם במשך השבת, הרי הוא נעשה בסיס לדבר האסור, ונאסר בטלטול ממש כמוהו.
ולפי זה פסק בשולחן ערוך שם סימן שי סעיף ז', שמיטה שיש עליה מעות, או אפילו אין עליה עתה מעות אך היו עליה מעות בין השמשות, אסור לטלטלה מאחר ומתוך שהוקצתה המיטה לבין השמשות הוקצתה לכל השבת כולה ואסור לטלטלה.
וכמובן מדובר שהניח עליה את המעות על דעת שישארו שם בשבת, אך אם שכחם שם על המיטה אין המיטה נעשית בסיס לדבר האסור (המעות) ומותרת בטלטול כפי שהיה קודם לכן (משנה ברורה).
ודין חומר המוקצה של הבסיס הוא לפי המוקצה המונח עליו, שנעשה בדיוק כמוהו (לבושי שרד).
ולכן מובן שאם מדובר שמונח על דבר היתר כלי שמלאכתו לאיסור, אין בזה כל כך בעיה, מאחר ויהיה מותר לטלטל את הבסיס כמו האיסור כי נעשה כמוהו, וכשם שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או מקומו, כמו כן יהיה מותר לטלטל את הבסיס לצורך גופו או מקומו, אך עדיין לא לצורך הכלי עצמו שלא ישבר או יגנב כמבואר בתחילת סימן שח.
אך אם מדובר שמונח על בסיס המותר מוקצה חמור, כמו למשל כלי שמקפיד עליו שמא יפסד, הנקרא מוקצה מחמת חסרון כיס, או כל שאר דברים שאין עליהם תורת כלי כלל כמו למשל מעות או אבנים וכיוצא בהן, אזי כשם שאסור לטלטלם אף לצורך גופם או מקומם, כמו כן יהיה אותו הדין לגבי הבסיס עליו מונחים שיהיה אסור לטלטלו באותו האופן בדיוק – אף לצורך גופו או מקומו (כמבואר בתחילת סימן שח כל פרטי דינים אלו).
והנה אם על הבסיס מונח גם דבר איסור וגם דבר היתר יחד, אזי מותר לטלטל את הבסיס כמבואר בשולחן ערוך סימן שי סעיף ח'.
אמנם זהו דוקא כאשר הדבר המותר יותר חשוב מאשר הדבר האסור, אבל אם הדבר האסור יותר חשוב מהדבר המותר, הרי ההיתר בטל אצלו ואסור לטלטלו.
ואם שניהם שווים בחשיבותם, אזי אסור גם כן (לבושי שרד). והולכים בזה אחר האדם עצמו ולא אחר חשיבות העולם (מגן אברהם).
וגדר דבר החשוב הוא מה נחשב לעיקר אצל הבעלים, כפי שמובא בשולחן ערוך שם סעיף ט', שתיבה שמונחים בה דברים המותרים ומעות, הנה אם המעות אינם עיקר אצלו, מותר לטלטלה.
דוגמה נוספת המובאת בשולחן ערוך אדה"ז רעז סעיף ו', שיש על שולחן שלהבת נר דולקת, ויש גם לחם או שאר דברים החשובים יותר מן השלהבת (ואמנם כתב את הדוגמה של לחם בחצאי עיגול).
העולה מן האמור: שמגירה במטבח המיועדת להנחת כלים מסוגים שונים - בין אסורים בין מותרים, הרי היא 'בסיס להיתר ולאיסור', שהדין בזה שבכדי שיהיה מותר לטלטלה ולהוזיזה צריך שההיתר יהיה חשוב יותר מן האיסור.
ולכן אם הכלים המותרים המונחים שם אינם חשובים לגביו - כמו הכלים האסורים, או אפילו אם הם שווים בחשיבותם, אסור לטלטל את המגירה כמו דין המוקצה שישנו בו. ולכן, בדרך כלל כלים חשמליים דינם ככלים שמלאכתם לאיסור שמותר לטלטלם לצורך גופם או מקומם, ולפי זה אף במקרה שהם חשובים מהכלים המותרים והמגירה נעשית מוקצה כמותם, מכל מקום יהיה מותר לטלטל את המגירה לצורך שימוש גופו או מקומו.
[אמנם אם מדובר שיש שם כלים חשמליים יקרים וחשובים (כמו 'בלנדר' או 'מיקסר' יקרים) שמקפיד עליהם ונזהר שלא להשתמש בהם לשימושים אחרים, והם חשובים יותר מהכלים המותרים שבמגירה, אזי נעשית המגירה מוקצה חמור כמותם, שאסור לטלטלה אף לצורך גופה ומקומה.
ולכן במקרה כזה, יוציא מהמגירה בערב שבת את הכלים הצריכים לו לשימושו בשבת].