בית קברות גויים

בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם מותר להנות מבית קברות והאם יש הבדל בין בית קברות של יהודים לגויים. ג) מה גדר ההנאה, האם כל הנאה אפילו מהשטח של הבית קברות או רק מהקברות עצמם.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שסח סעיף א, שבית הקברות, אסור לנהוג בהם קלות ראש, כמו למשל להתפנות שם לצרכיו, או לאכול ולשתות שם, ואין קוראים ואין שונים שם בתורה, ואין מחשבים שם חשבונות. כמבואר בבית יוסף בשם רבינו ירוחם). ואין מרעים בהם בהמות, ואין מוליכים דרכם את אמת המים, וכן לא יטייל בהם לקפנדריא – שישמשו לו כמעבר וקיצור הדרך - מצד זה לצד זה, וכן לא ילקט מהם עשבים, ואם ליקט, או שצריך ללקט אותם לצורך בית הקברות, שורפם במקומם.
ויש שדקדקו ודימו דברים אלו באיסור בית קברות לבית הכנסת, שמה שאין נוהגים בהם קלות ראש, הכוונה היא לגבי לאכול ולשתות שם, כמו ששנינו שם מקודם לעניין בית הכנסת, שאין נוהגים בהם קלות ראש - שאין אוכלים בה ואין שותים בהם ואין מתקשטים בהם ואין מטיילים בהם. ואמנם במשנה שם שנו עוד דברים, שאין מפשיטים בתוכו חבלים, ואין פורשים לתוכו מצודות, ואין שוטחים על גגו פירות, ואין עושים אותו קפנדריא לקיצור הדרך, וכל דברים אלו הם בכלל קלות ראש.
ומטעם זה קיצרה כאן הברייתא ורק הוסיפה שאין מרעים שם בהמה ואמת המים וליקוט עשבים, שכל אלו לא שייכים לעשות אותם בבית הכנסת, ולכן מנה אותם רק כאן בבית הקברות, ומאידך מנה בבית הכנסת הספד בקלות ראש, וזה לא שייך בבית הקברות שעיקרו להספד. כמבואר בערוך השולחן. והטעם בכל זה הוא מפני כבוד המתים.
ועל פי זה שקיצור הדרך הוא בכלל חוסר כבוד המתים בבית קברות, ממילא לא שייך הדבר בבית קברות של גויים, כמבואר בשאלות ותשובות בית שערים חלק יורה דעה סימן תלו, שכתב, על דעת הסובר שלדעת המשנה למלך בפרק יד מהלכות אבל הלכה כא, שגם מת גוי אסור בהנאה מהתורה, ואם כן אסור לקרב הדרך - דרך בית קברות של גויים, מאחר ונהנה בקיצור הדרך, כמו שאסור לעשות קפנדריא.
וכתב על כך, שאין בזה חשש כלל, מאחר וקפנדריא ודאי לא שייך בבית קברות של גויים, שהרי כל האיסור של קיצור הדרך הוא אסור רק משום כבוד המתים כמבואר בסימן שסח, וזה לא שייך בקברי גויים, ומשום איסור הנאה גם כן אין בזה, שהרי הקברים הם בגדר דבר המחובר לקרקע ואינו נאסר, ועוד שאפילו על הקברים גם כן מותר ללכת, שהרי אינו נהנה במה שיש שם קבר, ואדרבה אלו לא היה שם קבר היה נוח יותר ללכת שם יותר כמבואר בתשובות יד אליהו סימן צד, ואין איסור אלא רק בבית קברות של ישראל מפני כבודם של מתים, וזה לא שייך בבית קברות של גויים.
והנה נחלקו האחרונים, האם האיסור בבית קברות הוא רק במקום הקברות או על כל פנים בקירוב ארבע אמות אליהם, או בכל השטח שהוצקה לבית הקברות, שלפי החתם סופר ביורה דעה סימן שלה, כל השטח שהוקצה לבית קברות נאסר כקדושת בית הכנסת, ולפי החזון איש שם בסימן רט סימן קטן טו, דוחה סברה זו וסובר שלא אומרים לעניין בית הקברות שכולו הוקצה, אלא רק שטח הקברים עצמם.
העולה מהאמור: שבית קברות של גויים מותר בהנאה, ומותר ללכת שם לקצר את הדרך, ואפילו בין הקברות עצמם.
אבל בית קברות של יהודים אסור בהנאה ולא יקצר את הדרך בשטח הבית קברות. והמיקל לקצר הדרך בריחוק ארבע אמות מהקברות היכן שלא קבורים עדיין, יש לו על מה לסמוך.