Ask The Rabbi

נושא:

בית כנסת רפורמי

יש לי חברים שמתפללים בבית כנסת שהוא לא אורתודוקסי (סוג של רפורמי). הם מאוד רוצים שאבוא ואפגש איתם בשבת. האם מותר לי להכנס לבית הכנסת – כמובן לא בשביל להתפלל אלא בשביל להיפגש. האם זה מותר?

שלום וברכה.
במענה לשאלתך, דנו בה הפוסקים בדורות האחרונים בצורה רחבה ויסודית, והיסוד לכל הוא המובא ברמב"ם הל' מלכים, פ"ג ה"ח כך:
שלושה הן הכופרים בתורה: האומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת--אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה; וכן הכופר בפירושה, והיא תורה שבעל פה, והכחיש מגידיה, כגון צדוק ובייתוס; והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת, וכבר בטלה תורה זו, אף על פי שהיא הייתה מעם ה', כגון הנוצריים וההגריים. כל אחד משלושה אלו כופר בתורה".
מהלכה זו רואים, שהאומר שאין פסוק אחד מן התורה הוא כופר בתורה, וכיודע ומפורסם הרפורמים אינם מודים בענין של תורה מן השמים, וכופרים בעניניים נוספים בתורה, ולכן הם כופרים ממש בתורה.
הרבי בעצמו ענה על שאלה דומה , במענה למישהו שרצה להכנס לבית כנסת רפורמי, שבה שולל הרבי בכל לשון את הכניסה.
"שלום וברכה!
במענה למכתבו מה' אדר, בו שואל "אודות בית תפלה רפורמי כו'"
ובודאי כוונתו לתנועה הריפורמית, ז. א. שאינם מודים ר"ל בהענין דהתורה מן השמים וכו' וכו', ואם כן הוא הרי אינו מובן הספק, ומהי שאלתו, לאחרי פסק דין הברור בספר משנה תורה הוא היד החזקה להמורה הגדול הוא הרמב"ם הלכות תשובה פרק ג' הלכה ח', ואפילו פסוק אחד וכו' (עיין שם באר היטב) ובודאי יסדר הקדושין אך באולם הקהלה שלו המיוסדת על השלשה עשרה האני מאמין בתוככי כללות התורה והמצוה, או עכ"פ באולם סתם או גם בבית פרטי"
במקום נוסף כתב הרבי:
"פשוט שהיא ובני ביתה וכל מי שבאפשרותה להשפיע עליו – אסורים ללכת לבית הכנסת שאינו אורטודוקסי, ובוודאי שלא יתפללו שם"
כמה וכמה פעמים שלל הרבי בהחלטיות את הכניסה לבית הכנסת שלהם והחבירה להם. ומכל הנ"ל מובן שאין שום היתר להכנס לבית כנסת כזה.
ומקרבן לתורה
ובמהות שאלתך, מדוע לא להכנס לבית הכנסת ולדבר שם, אע"פ שאתה לא תוכל לדבר באופנים אחרים, הרי ידוע באופן שבו דרוש לקרב כאו"א לדרך ישראל סבא, שזהו אך ורק באופן שמקרבים אותו לתורה, אך לא מקרבים (משנים ומסדרים) את התורה בשבילו ח"ו.
בענין זה למדו מאהרן הכהן, שעליו אומרת המשנה ש"אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", ודייקו מזה "מקרבן לתורה" אך לא מקרב את התורה אליהם.
יסודות היהדות עומדים תקפים וחזקים לנצח נצחים, ושום דבר בעולם לא יכול להזיז את ההלכה היהודית כי היא הבסיס לכל דבר. אם ישנו עניין של קירוב שהוא לא תואם את ההלכה, הרי זוהי הוראה מן השמיים שאין צורך בעניין זה והוא לא יפעל את מה שצריכים לפעול. ברור הדבר שרצון ה' הוא שלא לפעול בזה.
אכן צריכים להשתדל לקרב גם את אותם היהודים שטועים ותועים, אך רק באופנים המותרים.
אמנם צריכים לפעול אצל כל אחד ואחד לפי עניינו, לראות שכל אחד מצליח לקלוט את הדברים בדרך שלו, אך בשום אופן אי אפשר לשנות מההלכה.
בשיחה מיוחדת, הסביר הרבי את הדרך שצריכים לעבוד ב"חיזוק התורה והיהדות" ללא פשרות וללא ירידה בפרט אחד בתורה, אך מצד שני באופן כזה שמתאים לכל אחד ואחד, בכל מקום ומקום.
"ב' עיקרים בהפצת התורה והיהדות :
העיקר הא' הוא — "חיזוק התורה והיהדות", והיינו האמונה הטהורה שכל ענין של יהדות נקבע אך ורק על ידי התורה שהיא מן השמים (ואינו מעשה בני אדם כלל וכלל ח"ו ור"ל), ובמילא לא שייך שיהי' בזה פשרה, וויתור או גרעון בתורה ומצוותי', כי כשם ש"אני ה' לא שניתי", כך אין שייך שינוי ב"יהדות" שהיא דבר השם.
וביחד עם זה חייבים להשתדל בחיזוק היהדות "בכל אתר ואתר לפי ענינו", דאע"פ שהמדובר ב"אתר" שהוא רחוק לעת עתה מיהדות ומה גם מקיום כל התורה כולה, וההשתדלות שם היא "לפי ענינו"
— אבל ביחד עם זה באמת, ודוקא מתוך אמת לוקחים וכובשים (נעמט מען אן) את האדם —
אסור לו לאדם לעמוד מרחוק [כאותם האומרים, שרק עם יהודים יראים ושלמים יש להתעסק כדי לחזק ידיהם בשמירת התורה ומצוותי', אבל לא עם אלה החסרים בזה ועאכו"כ — אלה הרחוקים מתורת ה' ועבודתו],
אלא חייב להשתדל בכל כחו לקרבם לתורה ומצוותי', כהוראת הבעש"ט ע"ד גודל הענין של מצות אהבת ישראל לכאו"א מישראל, גם למי "שלא ראה אותו מעולם ".
ויהי רצון שתייכף ומייד נזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

מקורות

שדי חמד מערכת אבילות סימן ק"ח.


שם פאת השדה מערכת אבילות סימן ו'.


זוהר פ' וישלח דף קס"ח עמ' א'.


שו"ת מנחת אלעזר ח"ג סימן ס"ד.


יסוד יוסף סוף פ"ב.


קב הישר פ"ב בסופו.


דרכי נועם שו"ת ח"א סימן י"ח.


נטעי גבריאל הלכות אבילות ח"ב פרק צ"א.


אגרות קודש ח"ו עמ' שמח.


שו"ע יו"ד סימן שע"א ס"ה.