אין ספק שמה שקורה עם האדם זה תלוי הרבה במעשיו של האדם, וכפי שציטטת. אלא שהחידוש בהסברת עניינה של מידת הביטחון, שגם הביטחון עצמו זה עבודה מאוד קשה, עבודה פנימית של הסמכות מוחלטת על הקב"ה ולהגיע על ידי זה לרוגע נפשי. וכיון שזה עצמו עבודה קשה, הרי זה לא נכון לומר שדרוש ביטחון יותר ממעשים, כי זה עצמו המעשה הכי גדול, לעבוד  בעצמך על מידת הביטחון. ויש משהו בסגולת מעשה הביטחון, שגם אם מגיע על מעשים אחרים צער וכדו', הרי הוא חוסם את הצער ומגן על האדם. ועד כדי כך שכתוב שכאשר רוצים להעניש מישהו, לפעמים אין ברירה ולקחת ממנו כביכול את מידת הביטחון. מומלץ לקרוא את המאמר עבודת הביטחון בכח האמונה (מתוך מדור 'מאמרים') שעוסק בזה באריכות בשורות טובות