המושג של משפיע הוא מושג קדום בחסידות חב"ד. החל מדורו של האדמו"ר הזקן, מינה הוא מדריכים מיוחדים שישפיעו את ההדרכות של החסידות בעבודת השם וילמדו את החסידים את תורת החסידות. וכך במשך כל הדורות היו חסידים, שהם בדרך כלל היו בעלי הבנה מעמיקה בחסידות ובעלי דרגה רוחנית גבוהה בעבודת השם ששימשו כשמשפיעים. בדור האחרון, הרבי חידש עוד שלב בעבודת ההשפעה. על סמך דברי המשנה בפרקי אבות "עשה לך רב" הוא ביקש בקשה נפשית (כפי שהוא קרא לזה) שכל אחד ימנה לעצמו רב אישי, משפיע שילווה אותו בעבודת השם שלו. הרבי הדגיש שהמשפיע שהאדם ימנה על עצמו לא חייב להיות רב גדול או משהו כזה. מספיק שהוא אוהב אותך ורוצה בטובתך ויכול ללוות אותך בעבודת השם. כמובן גם אותו משפיע צריך לעצמו משפיע וכו'. גם אם האדם חכם גדול ויודע הכל בעצמו מתוך הספרים וכו', גם הוא צריך למנות לעצמו רב. הרבי הסביר את הדברים שבגלל שהאדם קרוב אצל עצמו, לכן צריך הוא מישהו חיצוני שיעזור לו בקבלת החלטות נכונות וביעוץ בכל ההתמודדויות הגשמיות והרוחניות. מכאן נפוץ בחב"ד שלכל אחד יש משפיע. אין צורך שלשמשפיע תיהיה סמיכה לרבנות. אם יש לו כמובן שזה מצוין אך זה לא תנאי להשפעה. אלא העיקר שהוא אוהב אותך רוצה בטובתך, יש לו ידע בהנהגות ובהדרכות, ואתה מרגיש שאתה מתחבר אליו. לגבי איך לקרוא לו, זה הכבר תלוי בך. אם אתה מרגיש כלפיו כתלמיד בפני רבו... אתה יכול לקרוא לו הרב. אך אם הסיגנון של הלימוד שלכם מתוך חברות וידידות, ואם תקרא לו הרב הוא יפתח עליך שני עניים גדולות, אתה בהחלט יכול לקרוא לו גם בשמו הפרטי. בהצלחה בלימוד החסידות ובכלל ובשורות טובות