שלום וברכה
ראשית נאחל שנוכל לחוות את אהבת ה' אלינו בגילוי, ללא קשיים, וכלשון הידועה "טוב נראה ונגלה",
אך בכל זאת, ישנן כמה הנחות יסוד, שכאשר אנו מפנימים אותם נוכל לענות על השאלה הזו.
א. הקב"ה הוא טוב בתכלית. ומאחר שהוא טוב הרי "טבע הטוב - להיטיב".
ב. הקב"ה הוא אבא שלנו. וכמו אבא שאוהב את ילדיו, בוודאי שהקב"ה אוהב אותנו.
לא תמיד אנו מבינים עד הסוף את דרכיו של ה' ואיך הכל לטובתנו, מאחר ש"לא מחשבותי מחשבותכם ולא דרככם דרכי". האדם לא מסוגל בשלימות להבין את כל דרכיו של ה', בדיוק כמו שילד קטן לא תמיד מסוגל להבין איך כל מה שאבא שלו עושה עבורו הוא לטובתו. וביחד עם זה מוטל עלינו להתבונן שוב ושוב, שהקב"ה ברא אותנו, מעניק לנו את החיים שלנו, דואג לנו לכל צרכנו. לראות את הטוב שבכל דבר.
וגם כאשר ישנן קשיים, ביחד עם הביטחון בה' שבוודאי יעזור לנו, צריך להאמין שזה לטובתנו, וזה נובע רק מאהבת ה' אלינו.
בעומק יותר, ההכרה שהקב"ה אוהב אותנו ללא תנאי, היא מאפשרת לנו לאהוב את עצמנו בצורה נכונה.
ואף שיש אנשים שמחמת סיבות כאלו ואחרות לא חוו בתוכם אהבה אמיתית אליהם (מההורים, הסביבה וכדו'), בגלל שלחייהם שודר תמיד קור רגשי, הרי תרופת המרפא לכל החסכים הרגשיים של האדם תהיה כשהוא יפתח קשר רגשי עמוק של חום וקירבה, עם הבורא האוהבו תמיד ללא שום תנאי. זאת הנחת היסוד העומדת מאחורי כל היחס בנינו לקב"ה, הקב"ה אוהב אותנו ורוצה רק בטובתינו.
למרות שלפעמים כשהאדם מסתכל על המאורעות והחוויות שעבר, תהיה לו טענה רגשית קשה על הקב"ה "למה הרעותה?" ומחשבה זו עלולה ליצור תחושה של ריחוק. הנה אם יתעמק ויתבונן, הרי עצם קיומו מבטאת את אהבת הבורא אליו, כל מציאותו באה מהקב"ה המהווה אותו וקרוב אליו בכל רגע מחדש. אדרבא, הוא צריך להרגיש רגש של הכרת תודה על כל הטוב שה' נותן לו.
בפרט כשמתבוננים במה שמבואר, כי אף הייסורין והקשיים שיש לאדם, מטרתם לטובה, אלא שאין זה טוב גלוי מחמת סיבות שונות רק טוב נסתר, אבל גם זה טוב. יתרה מזו, דוקא הטוב הנסתר שרשו ממקום עליון יותר, רק שאין העולם יכול לקבלו ולכן מופיע בעולם בצורה הגלויה שלו כטוב נסתר. ועוד צריך להתבונן, שמכיון שהבורא מעוניין רק בטובתו והרי הוא השליט היחיד בעולם שבידיו להיטיב או להרע, הרי צריך להיות במנוחת הנפש ובביטחון גמור כי בודאי כן יהיה בפועל, שהבורא המשגיח עליו בהשגחה פרטית תמידית ישפיע לו מטובו.
הכרה ותחושה זו צריכה לעורר בו רגש טוב וקירבה בלב לקב"ה, כך שעצם המחשבה על הבורא תביא אותו לרגש של נועם, חום וקירבה אליו.
אך יש להדגיש, בשונה מהתפיסה הרווחת, כי אהבה זהו רגש ש'או שהוא נמצא או שאינו', ולא ניתן ליצור אותו ולהשקיע בו, דוקא אהבה אמיתית היא אהבה הדורשת השקעה, מאמץ ויגיעה רבים.
וכך גם אהבת ה', ששרשה מהתבוננות ומאמץ מחשבתי עמוק בכל טוב ה' שמשפיע לי, למרות שבחוויה הטבעית האדם לעיתים מסרב להכיר בזאת, ההתבוננות משנה את מחשבתיו ולבסוף גם את רגשותיו.
בשורות טובות.