fbpx

נושא: הלכה

תקיעת תשר"ת כדעה המחמירה

אדם בעל תוקע בבית כנסת שנים רבות, ושואל, שיוצא הרבה פעמים שבתקיעה אחרונה של תשר"ת אין עושה כשיעור המובא לדעה המחמירה בשו"ע, רק עושה כשיעור דעה המקילה יותר בשיעור, ורוצה לחזור לעשות לכתחילה כדעה המחמירה, האם צריך לחזור מתחילת אותה השורה, או מספיק לחזור רק את אותה התקיעה בלבד?

הנה כדי להבין כל זאת, יש לנו להקדים תחילה כמה דעות המובאות בשו"ע בעניין שיעור התרועה, ולאחרי הבנת הדעות ופסיקת אדה"ז בזה, נוכל לראות גם כן מהו הדין בנידון דידן. וכך מובא בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תקצ סעיף ד – שיעור תקיעה האמורה בתורה כשיעור תרועה האמורה בתורה ושיעור תרועה האמורה בתורה כג' יבבות.
יש אומרים דהיינו ג' כחות בעלמא והם נקראים טרומיטין ועכשיו שתקנו חכמים לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת כדי לצאת מכל הספיקות שיש בתרועה צריך להאריך בתקיעה של תשר"ת כשיעור תרועה של סדר תשר"ת דהיינו ג' שברים בינונים שהם כג' גניחות בינוניות וכג' יללות קטנות שהרי הכל ביחד הוא תרועה של סדר תשר"ת ובסדר תש"ת אינו צריך להאריך בתקיעותיו אלא כדי שיעור ג' שברים בינונים שזהו שיעור תרועה של סדר תש"ת ובתקיעות של סדר תר"ת אינו צריך להאריך אלא כדי שיעור ג' יללות קטנות שזהו שיעור תרועה של סדר תר"ת.
ואם רוצה להאריך הרבה בכל תקיעה הרשות בידו להאריך כמה שירצה ולא אמרו שיעור לתקיעות אלא שלא יפחות מהשיעור וכן בתרועה יכול להאריך בטרומיטין כמה שירצה וכן בשברים אם מוסיף על ג' שברים אין בכך כלום ואינו כמפסיק בין התרועה או השברים לתקיעה שלאחריו כיון שעושה כל השברים או כל הטרומיטין בנשימה אחת.
ומכל מקום נהגו שלא להוסיף על ג' שברים אבל טרומיטין יכול לעשות כמה שירצה ויש עושין בסוף הג' שברים קול פשוט כעין תקיעה וכן עושין בסוף הטרומיטין אבל אין המנהג לעשות כן.
ומוסיף בהמשך ההלכות, כמה עניינים שצריכים להיזהר בהם בעת התקיעות – וצריך ליזהר בשברים של סדר תשר"ת שלא יאריך בשבר אחד מהג' שברים כדי שיעור ג' שברים בינונים וג' יללות דהיינו טרומיטין שזהו שיעור תקיעה של סדר תשר"ת ואם מאריך בשבר אחד כשיעור זה יצא מכלל שבר ויקרא בשם תקיעה ובסדר תש"ת ששיעור תקיעה הוא כג' שברים בינונים לא יאריך בשבר אחד כדי שיעור ג' שברים בינונים שלא יצא מכלל שבר ויקרא בשם תקיעה ואם לא נזהר בכך אפילו בדיעבד לא יצא (לפי סברא זו).
ולכתחלה טוב ליזהר שאפילו בסדר תשר"ת לא יאריך בשבר אחד כדי שיעור [ג'] טרומיטין לפי שזהו שיעור תקיעה של סדר תר"ת ואם יאריך כשיעור הזה יהא עליו שם תקיעת תר"ת לא שם שבר ולפיכך טוב לקצר בכל שבר ושבר בכל מה דאפשר רק שלא יקצר יותר מדאי כדי שיהא עליו שם גניחה ולא שם יללה דהיינו טרומיטין.
ובהמשך מביא דעה נוספת – ויש אומרים ששיעור יבבא היא ג' טרומיטין ושיעור תרועה כג' יבבות שהם ט' טרומיטין ושיעור תקיעה כשיעור תרועה ג"כ ט' טרומיטין ושיעור שברים בודאי לא פחות הוא משיעור תרועה ג"כ ט' טרומיטין לכל הפחות וא"כ צריך להאריך בכל שבר לא פחות מג' טרומיטין כדי שבג' שברים ביחד לא יהא פחות מט' טרומיטין כשיעור תרועה.
ולפי דבריהם צריך להאריך בתקיעות של תשר"ת לא פחות מן י"ח טרומיטין שזהו שיעור תרועה של סדר תשר"ת דהיינו ג' גניחות וג' יבבות ביחד שהם לא פחות מי"ח טרומיטין.
ויכול להאריך בכל שבר עד פחות מעט מן י"ח טרומיטין לפי שעד י"ח טרומיטין אין שם תקיעה ומכל מקום לכתחלה לא יאריך בשבר אחד כדי ט' טרומיטין שזה שיעור תקיעה בסדר תר"ת וא"כ שם תקיעת תר"ת עליו אבל בדיעבד יוצא אם האריך בשבר של תשר"ת פחות מי"ח טרומיטין כיון שבזה הסדר עדיין אין עליו שם תקיעה.
ובסדר של תש"ת צריך להאריך בתקיעות כשיעור ט' טרומיטין שזהו שיעור [תרועה] של זה הסדר ולא יאריך בשבר כשיעור ט' טרומיטין ואם האריך אפילו בדיעבד לא יצא לפי שיצא מכלל שבר ונכנס בכלל תקיעות של זה הסדר.
ולאחרי כל אריכות הדעות, מביא אדה"ז את הפסק שלו, לענין הלכה למעשה – ולענין הלכה יש להחמיר בשל תורה כסברא האחרונה דהיינו שיאריך בתקיעות תשר"ת כשיעור י"ח טרומיטין לכל הפחות ובתקיעות תש"ת תר"ת כשיעור ט' טרומיטין לכל הפחות ובכל שבר יאריך מעט כדי ג' טרומיטין ולא יאריך עד ט' טרומיטין אפילו בסדר תשר"ת ובכל תרועה צריך לעשות ט' טרומיטין כמו שנתבאר אבל בדיעבד שכבר תקע ושינה אחד מכל אלו אינו צריך לחזור ולתקוע מפני שיש לסמוך על סברא הראשונה.
אבל אם שינה בשני דברים בענין שלפי שתי הסברות לא יצא כגון שלא האריך בתקיעותיו כשיעור שנתבאר לפי סברא האחרונה והאריך בשבר מן השברים יותר משיעור שנתבאר לפי סברא הראשונה או שלא האריך בשבר אחד מן השברים כשיעור שנתבאר לפי סברא האחרונה דהיינו ג' טרומיטין ובשבר אחד מן השברים האריך יותר משיעור שנתבאר לפי סברא הראשונה צריך לחזור ולתקוע (כדין הטועה בתקיעותיו ועל דרך שיתבאר) ואינו יכול לתפוס קולות של שתי הסברות כיון שהן סותרות זו את זו.
והובאו הדברים גם בפסקי תשובות, שכתב בנוגע לבעלה תוקע שטעה – פירוש שתקע תקיעה פחות מט' כוחות בתשר"ת, ובתש"ת פחות מו' כוחות ובתר"ת פחות מג' כוחות שאז אינו יוצא אף דיעבד וכנ"ל אות ד', אבל אם התקיעה ארוכה יותר מהשיעורים הנ"ל אבל אינו כשיעור שצריך להיות לכתחילה דהיינו כ"א כוחות (או כ"ז, עיין אות ד') בתשר"ת וט' כוחות בתש"ת ותר"ת באנו בזה למחלוקת דלהלן החיי"א והמהרש"ם, ועיי"ש מסקנת ההלכה בזה (וביאור הדברים דכיון שבסתם כוונת התוקע לתקוע תקיעות שהם לכתחילה ולמהדרין, אם תוקע תקיעות קצרות הו"ל כמתעסק ולמחבר הוי הפסק בין השברים או התרועה לתקיעה האחרונה).
ולפיע כל זה יוצא לעניין הלכה למעשה שאין צריך לחזור לתחילת השורה כי יצא ממ"נ – לדעה הראשונה המובאת בשו"ע הרב יצא, ולדעה הב' (המחמירה) – הרי זה מעין אותו התקיעה שצריך כעת.

מקורות