בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם ישנה בעיה לשמוע מספר תקיעות בבת אחת? ב) אם כן, האם ישנה בעיה כאשר שומע בעל תוקע אחד ומכוין אליו, אך כאמור בשאלה – ישנו תקיעות נוספות באזור ששומע אותם אך אינו מכוין לצאת בהם, ואינו מתכוין ומשים ליבו אליהם, האם זה עוזר, או שנאמר בזה ששני קולות אינם נשמעים? ג) באם אפשרי הדבר, האם ניתן לעשות כן לכתחילה, או רק בשעת הדחק?
ראשית יש לציין המובא בשולחן ערוך סימן תקפח סעיף ג', שאם אדם שמע תשע תקיעות מתשעה בני אדם, כשכל התשעה תקעו בבת אחת את התקיעות, לא יצא ידי חובתו, מפני שכל תרועה צריך להיות תקיעה פשוטה לפניה ותקיעה פשוטה לאחריה, וכאשר הם תקעו בבת אחת, אין כאן לפניה ולאחריה.
מאחר והכוונה שכולם תקעו כאחד היא, שלא שכולם תקעו תקיעה ואחר כך תרועה וכן הלאה, אלא שכל אחד עשה תקיעה שונה, שאחד עשה תקיעה והשני תרועה והשלישי תקיעה וכן הלאה, ובזה אינו יוצא ידי חובה, כי צריך שתהיה התרועה באמצע ותקיעה פשוטה תעשה לפניה ולאחריה. ולכן עליו לתקוע מחדש (משנה ברורה).
וכאשר תוקע שוב אינו צריך לברך שוב את הברכות מאחר ולא הפסיק עדיין בדבר אחר, כמו בכל מקום שאדם טועה בתקיעותיו, שאם לא עשה הפסק אינו צריך לברך שוב (שער הציון שם).
אמנם נחלקו הפוסקים האם על כל פנים יצא ידי חובת תקיעה אחת בזה, שיש אומרים שיצא ידי חובת תקיעה אחת (כאשר לא האריך בעל התרועה יותר מהתקיעה, כי אזי יהיה פסול התקיעה מחמת שמפסיק קול פסול בינו לבין שאר התקיעות), וצריך לחזור ולשמוע מתקיעה ואילך עוד שמונה קולות בלבד (ריטב"א). ויש אומרים שאינו יוצא אף לא ידי אחת וצריך לחזור ולשמוע הכל מחדש, מפני ששמע ששה קולות בבת אחת ולא תקיעה אחת לפני התרועה כפי שצריך, ובפרט שהיתה מעורבבת עם תרועה, ועוד שכיון לשמוע את כולם יחד (רמב"ם, על פי ביאור שער הציון שם יט).
והנה הרמ"א מוסיף שם על דברי המחבר וכותב, שאם שניים תקעו ביחד ממש לפי סדר הצריך בתקיעות, הנה בזה אפילו אם אחד תקע בחצוצרות מכל מקום יצא השומע ידי חובה, מאחר ונותן דעתו על השופר דוקא.
כלומר, למרות שמדובר בחצוצרה שקולותיה משונים משופר, וכן ישנו כלל בשארי מקומות ששני קולות לא נשמעים יחד, מכל מקום כאן מאחר ומדבר במצוה חביבה הבאה מזמן לזמן, נותן האדם את דעתו לשמוע כראוי (משנה ברורה).
עוד הביא שם מה שכתב הריטב"א בשם רב האי גאון, שאם שלשה בני אדם תקעו יחד ממש, תקיעה ואחר כך תרועה ואחר תקיעה, שבזה ישנו תקיעה לפניה ולאחריה והתרועה באמצע, והרי בשופר שני קולות נשמעים, אם מכוין לצאת בהם ידי חובת תשעה קולות שמחוייב מהתורה, יצא ידי חובה.
אמנם הריטב"א מביא שיש אומרים שאין שני קולות נשמעים במקרה שרוצה לצאת בשניהם ידי חובה, כמו במקרה האמור, ששומע מג' בני אדם יחד תקיעה תרועה תקיעה, ורק אם ישנם ב' שתוקעים הכל, ואחד הוא קול פסול כמו חצוצרה, ומכוין לצאת באחד מהם הכשר, יצא ידי חובה כי מתרכז לצאת בכשר ובאחד בלבד. וכתב המשנה ברורה שיש להחמיר כדעה זו.
העולה מן האמור: שבנוגע לתקיעת שופר מאחר והיא מצוה חביבה הבאה מזמן לזמן, אפשר שיהיו באותו הזמן שני מקומות בהם תוקעים, אף על פי שאין הם מכוונים תקיעותיהם שיהיו באותו הקצב, מכל מקום כיון שהקהל מכוין לצאת ידי חובת התקיעות במקום בו הוא נמצא, ומחמת חיבוב המצוה מתרכז הוא בשמיעת התקיעות הנעשות במקומו ואינו מכוין דעתו למקום אחר, על כן יוצאים הם ידי חובה כל אחד במקומו הוא, וניתן לעשות כן לכתחילה.
