1. אני מסתובב המון בבתי כנסת חסידיים וחב"ד וראיתי המון אנשים מתפללים תפילת שחרית אחרי חצות, ורציתי לדעת האם יש לזה מקור הלכתי, ואם כן מהו?
2. לפי אדמו"ר הזקן מה הבעיה בגרעינים בשבת אם אני מפצח אותם בפה, הרי בפה אין ברירה?
תפריט
1. אני מסתובב המון בבתי כנסת חסידיים וחב"ד וראיתי המון אנשים מתפללים תפילת שחרית אחרי חצות, ורציתי לדעת האם יש לזה מקור הלכתי, ואם כן מהו?
2. לפי אדמו"ר הזקן מה הבעיה בגרעינים בשבת אם אני מפצח אותם בפה, הרי בפה אין ברירה?
א. לגבי תפילה אחר חצות, ההיתר היחיד הידוע לנו הוא אם מתחילים את התפילה, או לפחות את ההכנות לתפילה מוקדם, כמו לימוד החסידות, התבוננות וכו', ואז זה נחשב כתפילה שהתחילה קודם.
ובהרחבה יותר:
ב. לגבי הגרעינים בשבת:
כתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פט סעיף ג): מיהו אם אין בשר בתבשיל, רק שנתבשל בקדירה של בשר, מותר לאכול אחריו גבינה, ואין בו מנהג להחמיר.
והקשה בש"ך (ס"ק יט): לקמן ריש סי' צ"ה יתבאר דאפי' לאכלו עם גבינה מותר, דהוי נ"ט בר נ"ט? [שלמרות שאסור לכתחילה לעשות נ"ט בר נ"ט, מ"מ אם כבר עשה כן, מותר בדיעבד לאוכלו אף עם חלב ממש].
ותירץ: ונראה דהא דאשמועינן הכא דמותר לאכול גבינה אחר כך, היינו אפילו נתבשל בקדרה שלא הודחה יפה, דהוי קצת ממשות של איסור, דבכה"ג אסור לאכלו עם גבינה כמבואר לשם, ושרי הכא. [לאכול אחריו חלב – בלא המתנת שש שעות].
וכתב רבי עקיבא איגר (שם, על דברי הש"ך): לענ"ד י"ל דנ"מ, דאפי' אם בשלו חומץ דחריף, בקערה של בשר, דאין בו משום נ"ט בר נ"ט, אפ"ה מותר לאכול גבינה אחריו. [- ללא המתנת שש שעות].
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.