תחרות בשליחות - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

תחרות בשליחות

שם הרב המשיב: הרב יצחק ערד
  • שאלה

אני עוסק בשליחות. גוף מסוים בעירנו פתח בפעילות שמתחרה בפרויקט החדש שלנו, והתחרות עמו מטרידה את מנוחתי.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
  • תשובה
ראשית כל, הדיון ההלכתי בנושאי הסגת-גבול הוא בתחום אחריותם של הרבנים, וברור שבמקרה כמו זה יש לפנות אליהם.

מעבר לכך, כשמדובר בתחום של הרגשתך האישית, ב'המשך ע"ב' יש סדרת מאמרים שעוסקת ב'עולם התוהו' ו'עולם התיקון', ומשם אפשר ללמוד יסודות חשובים בעבודת השם. איך אדם צריך להרגיש את עצמו, מהי הגישה הנכונה ביחס לביטחון עצמי ואיך להתייחס אל הזולת.

הרבי רש"ב מסביר שמי ששייך ל'עולם התיקון' שלימותו אינה תלויה באף אחד. אין לו בעיה לכבד כל אדם ולקבל כל אחד כפי שהוא, כי מצבו של הזולת אינו פוגע כלל במעמד שלו. ואילו מי ששייך ל'עולם התוהו' הוא חסר שלימות מצד עצמו ורק הזולת מעניק לו את מעמדו הרם. ולכן הוא משתרר ומתנשא על הזולת, בניסיון לרכוש לעצמו מעמד. נדמה לו שכל מציאות מלבדו מאיימת על מעמדו ולכן הוא מוכרח לבטל אותה, וממילא הוא נאבק בזולת.

ב'קונטרס החלצו' מוסבר שהמחלוקות בין בני-אדם נובעות מחוסר התבטלות לקב"ה. אך ב'המשך ע"ב' מוסבר רעיון עמוק יותר, שהוא בדיוק ההיפך ממה שאנו נוטים לחשוב: כשדורשים ממך להיות ב'ביטול', אין הכוונה שעליך לחדול מלהאמין שאתה קיים או שעליך להמעיט בהערכת מעלותיך האישיות. להיפך: דווקא חוסר הערכה עצמית מהווה קרקע פורייה לצמיחתה של 'יישות' הגורמת למאבקים עם הזולת. מי שאינו בטוח בעצמו וחש שמעמדו מעורער מנסה לייצר לעצמו מעמד איתן מכוח שלילת הזולת. נדמה לו שכל נפילה של הזולת מחזקת אותו וכל הצלחה של הזולת מחלישה אותו. והקונפליקט הפנימי הזה נקרא 'תוהו': שאיפות חזקות ורצון אדיר שנובעים מתוך חולשה פנימית. ואילו מי שמכיר במעלות ובכישרונות שהקב"ה חנן אותו בהם, אינו חש מאוים מבפנים וממילא אינו מוטרד מכל הצלחה של הזולת. מכיוון שיש לו ביטחון אמיתי במעמדו האישי והוא מעריך את מה שהקב"ה נתן לו, ממילא יש לו 'תענוג עצמי': הוא מאמין ומכיר במעלותיו האמיתיות, מבלי להיות תלוי כלל בהערכת הזולת אותו, ולכן אף אדם בעולם לא יוכל לאיים על מעמדו. זה נקרא 'ביטול' אמיתי ו'עולם התיקון'.

כך עלינו להתייחס לתחרות בפעילויות מצד גופים שונים: מי שבעצמו אינו בטוח במעמדו האישי, מנסה לבנות את עצמו דרך שלילת גופים אחרים. אך מי שבונה לעצמו הסתכלות עצמית נכונה, בוודאי יגיע למצב האידיאלי שמתאר הרבי הריי"צ ב'לקוטי דיבורים': "חסידי חב"ד היו מעריכים את מה שיש להם, וממילא היו נותנים כבוד לחסידים אחרים". זהו גם המענה המתבקש לנוכח תופעות של מאבקי-כוחות. עלי לזכור שעצם המאבק נגד מי שיוזם פעילות שדומה לפעילותי, גם אם הוא מוסווה בנימוק של איסור הסגת גבול, נובע למעשה מתפיסה לא נכונה של עצמי. אם אלמד להעריך נכון את פעילותי, לא אחוש שהזולת מפריע לי.
(פורסם בעיתון כפר חב"ד)

מקורות

דילוג לתוכן