fbpx

נושא: שבת

שעון שבת

האם מותר להזיז מחוגי 'שעון שבת', בכדי לאחר את זמן כיבוי החשמל?

נכון להמנע עד כמה שאפשר מלשנות דבר בשעון שבת. אמנם בשעת הדחק וצורך גדול, ניתן לאחר את זמן ההדלקה – ע"י הוזזת מחוגי השעון שבת בשינוי (כגון באחורי אצבעותיו).

מקורות

 כתב בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת (סימן רעז סעיף ב): אסור לפתוח הדלת כנגד המדורה שהיא קרובה קצת אל הדלת, ואפי' אין שם אלא רוח מצויה. אבל אם היה פתוח כנגדה, מותר לסוגרו ואין בו משום מכבה.


ובטעם הדבר שבסגירת הדלת אין משום מכבה כתב במשנה ברורה (ס"ק יא): ואף על פי שהרוח היה מבעירה אין בו משום מכבה, שאינו עושה כלום אלא עוצר הרוח ואם תכבה תכבה.


ועפ"ז כתב בשו"ת מנחת שלמה (חלק א סימן יג): להזיז את המחוג כדי לאחר את הכבוי נראה לכאורה דאין בזה שום חשש איסור כלל וכלל כיון שבפעולתו הוא רק מונע את הכבוי ומניעת הכבוי לאו מלאכה היא כלל [ואין זה שייך כלל למוסיף שמן בנר]. והרי זה דומה לדוחף את הרוח הבא לכבות את הנר כדי לאחר בכך את הכבוי בכל מאי דאפשר, והוא פשוט.


[ולענין מוקצה כתב בשו"ת מנחת יצחק (חלק ב סימן קי): ואף דיש לדון דהוי עליו תורת כלי כיון דנעשה להשתמשות מ"מ אסור גם לצורך גופו ומקומו, מטעם דהוקצה בין השמשות גם לצורך גופו ומקומו, כיון שהיה דולק בביה"ש (כמבואר בשו"ע סי' רע"ט).


ובחלק ג (סימן לז) כתב: אכן ראיתי בספר מאורות נתן (מרב גדול ירושלמי), שכתב (בפ"ו אות ד') לצדד, לעשות כן כלאחר יד, כגון ללחוץ על הכפתור כלאחר יד או בגופו, ובאחורי ידיו או בין אצילי ידיו וכי"ב, הוי בכלל טלטול בגופו, עי' בש"ע הרב (סי' רע"ו סעי' י')].


אמנם בשו"ת אגרות משה אורח חיים (חלק ד סימן צא) כתב לאסור הדבר, מאחר ואי"ז דומה לעוצר הרוח, אלא כפעולה בנר עצמו (כמו הגורע שמן מהנר), וז"ל: להזיז את השעון שבת שמעמידים מע"ש שיכבה ושידלק לשעה פלונית, כדי לקרב הזמן או להרחיק הזמן דהדלקה אסור כמדליק בעלעקטרי מתחלה, וגם ביום טוב מסתבר שאסור כבמדליק בתחלה בעלעקטרי שהוא באיסור נולד.


ומאחר וזהו מחלוקת האחרונים, כתבנו להקל רק בצורך גדול ושעת הדחק.