שנת שמיטה לגרים בחו"ל - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

שנת שמיטה לגרים בחו"ל

תאריך העלאה: 31.08.2021 – 00:33

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

אנחנו נמצאים ממש בערב שנת השמיטה, וברצוני לשאול האם מצוה זו שייכת גם עבור יהודים שלא זכו לגור בארץ ישראל, ועדיין נמצאים הם בארצות הגולה, ואינם צריכים לקיים דיני השמיטה? תודה רבה.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

במצוות שמיטה ישנם כמה מצוות. ישנה מצווה של שמיטת הקרקע, שהיא אכן נוהגת רק בארץ ישראל. ואילו ישנה מצווה נוספת, שהיא נוהגת בכל זמן ובכל מקום, מאחר שהיא "חובת הגוף" – והיא שמיטת כספים.


אמנם, במשמעות הרוחנית של הדברים, ניתן ללמוד גם מהמצוה של שמיטת הקרקע לכל מיני נושאים מיוחדים, המחזקים את הביטחון בה' יתברך שהוא זה שזן ומפרנס את האדם, או המחזקים את החשיבות בלימוד התורה. אך בתשובה שלפנינו, נתמקד יותר במשמעות הרוחנית של שמיטת הכספים – שהיא נוהגת בפשטות הענינים גם בחוץ לארץ. ולכן נוהגים במנהג הפרוזבול – שתיקנו חכמים שימסור אדם את כל החובות שלו לבית דין, וכך לא יושמטו החובות – גם בחו"ל. ולהלן יבוארו הדברים, כפי שהתבארו באחת השיחות של הרבי (ש"פ ראה, מבה"ח אלול, תשי"ב).


בדיני שמיטת כספים, הנה בכללות הוא הדין שהשמיטה משמטת את כל החובות.


יש בדין זה – שני נקודות עיקריות:


א)      הזמן של השמיטה – ששמיטת הכספים היא בסוף השנה, ברגע האחרון של השנה. ולכן היא משמטת את כל החובות, גם את אותם החובות שלוו בשנת השמיטה.


ב)      המוסר שטרותיו לבית-דין אין שמיטה חלה עליהם. וזהו יסוד תקנת פרוזבול: כשראו חכמים שבני אדם נמנעים מלהלוות איש לרעהו מיראת הפסד החוב בשנת השמיטה, תקנו פרוזבול, אשר אז לא חלה עליו שמיטה, כיון שפרוזבול ענינו מסירת שטרותיו לבית-דין.


וכשם שהדברים הם בגשמיות הענינים, הנה כן קייים התוכן גם ברוחניות – בעבודת ה' של כל אחד ואחד.


הבורא ית' שמו, נותן לכל אחד ואחד מישראל כחות ואפשריות לבני חיי ומזוני רויחי – הכל בתור הלואה, "כל הרוצה ללוות יבוא וילוה". והשי"ת גובה הלואה זו, הוא כמו חנוני שנאמן על פנקסו, ורושם את ההלוואות.


זאת אומרת, אשר השי"ת משפיע לישראל בני חיי ומזוני רויחי מידו הרחבה, והשפעה זו נקראת דווקא הלוואה: כי היא "מלוה להוצאה ניתנה", שצריכים להוציא את הענין בפועל. ומצוה צריך פרעון, לא כמו מתנה. והסיבה שלא נתן הבורא את הכוחות בתור מתנה, כי אין הוא רוצה שהכוחות יהיו בתור "נהמא דכיסופא" – לחם עוני, לחם בושת הבא בחינם.


פרעון החוב, צריך להיות כדוגמת וענין ההשפעה, כל השפעה לפי ענינה: כשהשי"ת משפיע בנים – הפרעון הוא מה שמחנכם בדרך התורה והמצוות, כרצון הבורא יתברך. וכן הוא בכל השפעה והשפעה.


אמנם, הבורא יודע, שלא תמיד יהיה ללווה להחזיר את הלוואתו.


ולכן, נתן הקב"ה את שנת השמיטה – המשמטת כל החובות. שמשמעותה היא שהוא שובת ומפסיק מההתעסקות עם החומריות, ונדבק בקב"ה.


כשיהודי עורך את החשבון נפש על המצב שלו, והוא רואה שגם בשנת השמיטה הוא לווה, ולא רק שהוא לא סילק את החובות של השנים הקודמות, אלא הוא לווה גם בשנת השמיטה, הוא יכול ליפול ברוחו ח"ו.


אומרת לו התורה שהשביעית משמטת רק בסופה – ברגע אחרון שלה. ויש לו עוד פנאי להשתדל לשמט חובותיו מהשנים הראשונות ומשנת השמיטה גופא.


אלא, כדי שהשביעית תשמט את החובות, צריכים להוציא את החובות מבית דין של מעלה. כי מי שמוסר את החובות לבית דין, אין השביעית משמטת אותם. ולכן הוא צריך שכל הענינים שלו יבואו לפני היחיד – יחידו של עולם, בורא עולם ומנהיגו.


ואת זה הוא עושה על ידי שהוא לא מתנהג לפי ההגבלות של מידת הדין, אלא הוא יוצא מהגבלותיו, וממילא הדין ודברים שלו הם רק לפני הבורא ית'.


ומכיון שאין עליו עוד חובות – שוב נאמן הוא, ונותנים לו מכאן ולהבא הלואה בכל המצטרך.


ולסיכום העניין וחידודו, צריכים לדעת ה' נקודות: א) הבורא משפיע שפע, והשפע הוא בתורת הלוואה, שצריכים להחזירו ע"י שימוש נכון בהשפעה. ב) כל מי שלא שילם את החוב, נותן לו הקב"ה את שנת השמיטה. ג) כדי שתשמט, צריך להוציא את עניניו מבית דין של מעלה, ולהתמסר ליחידו של עולם. ד) את זה הוא עושה על ידי שהוא מתנהג לפנים משורת הדין. ה) גם מי שלא עשה כך, אין לו להתייאש אפי' אם הוא נמצא ברגע האחרון של שנת השמיטה, כי השביעית משמטת בסופה.


ויהי רצון שלא נצטרך להגיע לרגע האחרון של שנת השמיטה, אלא כבר עוד לפני השביעית, נשמיט את כל החובות, כי נחזיר את ההלוואה כמו שצריך, על ידי שנתנהג לפי רצונו של הקב"ה בשלימות.

מקורות

דילוג לתוכן