תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם הברכות מעכבות את האדם מלצאת ידי חובת המצוה? ב) האם יכולים לברך לעצמם לפני שמיעת התקיעות? ג) אם לא הספיקו לברך לפני האם יכולים לברך בין 'סדר' ל'סדר' של התקיעות? ד) אם לא הספיקו גם אז, האם יכולים לברך לפני התקיעות של מוסף?
ראשית יש לציין את הכלל הידוע במצוות, שברכות המצוות אינן מעכבות את האדם בדיעבד מלצאת ידי חובת המצוות, כלומר, שגם אם אדם לא בירך כלל לפני קיום מצוה, אם עשה את המצווה יצא ידי חובת המצווה גם ללא הברכה.
אך כמובן שלכתחילה יש לברך לפני עשיית כל מצוה כתיקון חכמים, ולעניין מצוות תקיעת שופר הבעל תוקע מברך ומוציא את הרבים ידי חובת המצווה וברכותיה, ולכן על בעל התוקע לכוין להוציא את הרבים ידי חובת המצווה והברכות, (לא רק בברכות), והקהל יכוונו לצאת ידי חובה המצווה באמצעות הבעל תוקע, ויכוונו לברכותיו ויענו אמן ולא יאמרו ברוך הוא וברוך שמו על הברכה משום הפסק (אך בדיעבד גם אם אמרו ברוך הוא וברוך שמו, או אם לא ענו אמן, כל שכיוונו לצאת יצאו ידי חובה). (ראה משנה ברורה קכד, כא).
ולכן מי שיודע שלא יוכל לשמוע את הברכות כראוי מכל סיבה שהיא, או מפני שעומד בריחוק מהבעל תוקע, או מפני שהוא אדם ששמיעתו כבדה עליו ואינו שומע כראוי, יכול הוא לברך בעצמו את הברכות לפני שמיעתו מהבעל תוקע ויכוין לצאת בשמיעת התקיעות בלבד מהבעל תוקע (בן איש חי נצבים אות טו). ואם בכל זאת שמע את סיום ברכת הבעל תוקע גם כן, אם סיים לברך בעצמו, יענה אמן על ברכתו של הבעל תוקע.
ויזהר במקרה כזה שמברך בעצמו, לסיים את הברכות לפני שמתחיל הבעל תוקע להשמיע את התקיעות, שהרי צריך לשמוע כל תקיעה ותקיעה מתחילה ועד סופה ממש ואפילו אם מדובר בתקיעה ארוכה, כמבואר בסימן תקצב. ואמנם אם הבעל תוקע החל כבר לתקוע והוא עדיין אוחז באמצע הברכה, מכל מקום ימשיך לברך את הברכות, ולאחר התפילה ישלים את הסדר שלא שמע כראוי מפני אמירת הברכות.
והנה בסימן תקפה בסעיף ג' מובא שאם בעל תוקע אינו יכול לתקוע מפני כל סיבה שהיא וכבר אמר את הברכות, יכול אחר לתקוע במקומו או להשלים מה שלא תקע, ואינו צריך לברך שוב, כי יצא כבר במה שבירך הראשון.
וכתב במשנה ברורה שזהו כמובן שהמחליף היה בעת שהראשון בירך את הברכות, כי אם לא היה שם, אזי צריך לברך בלחש לעצמו על כל פנים לפני שיתחיל לתקוע (בית יוסף), והקהל כבר יצאו בברכת הראשון. ואמנם אם כבר יצא ידי חובה לפני כן, ורק תוקע בשביל להוציא את הקהל אינןו צריך לברך אפילו לעצמו.
ומכך מובן, שאדם שמסתפק האם ישמע את התקיעות כראוי, או שבא באיחור קצת לתקיעות וכבר החלו את הברכות, יזדרז לברך בעצמו את הברכות, ועל כל פנים יברך לפחות את הברכה הראשונה של לשמוע קול שופר, ואת ברכת שהחיינו יברך לאחר מכן בין 'סדר' ל'סדר' של התקיעות. ואם לא הספיק לברך לפני כן כלל, אזי יברך בין סדר לסדר.
ולעניין אדם שלא בירך כלל בתקיעות דמיושב, האם יוכל לברך לפני תקיעות דמעומד של מוסף, נחלקו בזה הפוסקים, יש אומרים שכיון שכבר יצא ידי חובתו מהתורה, שוב אינו יכול לברך, ויש אומרים שיכול לברך עליהם מפני שהם עדיין חלק מהכשר המצוה, על דרך מי שלא בירך על הלולב שיכול לברך לפני הנענוע למרות שכבר יצא ידי חובתו מהתורה, מפני שהם חלק מהכשר המצוה, והוא הדין כאן (שאלות ותשובות פרי הארץ סימן ט'). ומאחר שספק ברכות להקל, אזי לא יברך.
אמנם מי שלא שמע עדיין את התקיעות כלל, ובא מאוחר, הכי טוב שיברך על התקיעות שלאחר התפילה שהוא מנהג על פי קבלה, ובזה יאמר לבעל תוקע שיתקע כראוי ויכוין להוציא את כל מי שלא שמע, או לא שמע כראוי, ויברך לפני כן ויצא ידי חובת המצוה.
העולה מן האמור: שמי שיש לו ספק שמא ישמע הברכות, יברך לעצמו את הברכות, ויזהר לסיים לפני הבעל תוקע. ואם לא הספיק לסיים, מכל מקום יסיים את הברכה וישלים את הסדר שלא שמע לאחר מכן.
ואם רואה שאין לו זמן כל כך לברך לפני התקיעות, יכול לברך רק את הברכה הראשונה, ואת ברכת שהחיינו יברך בין סדר לסדר של התקיעות, ובמקרה הצורך יכול לברך אף את שתי הברכות בין סדר לסדר.
אך אם כבר שמע את התקיעות ולא שמע את הברכות, ואף לא בירך בעצמו, ישנה מחלוקת אם יכול לברך על תקיעות של מוסף, ו'ספק ברכות להקל'.
