שליחות ויחס לילדים - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

סדר בתחומי החיים

שאלה

מהי ההשקפה החסידית לגבי יחסי הנתינה של הורים לילדים ולנכדים, יחד עם זאת שההורים עסוקים בצרכי ציבור, בשליחות או ב'מבצעים'?

תשובה

באופן כללי, לאפשר חלילה אצל הילדים הרגשה שהם מוזנחים או מקופחים בגלל התמסרות למבצעים ולשליחות זה בוודאי לא טוב. זה רק ירחיק אותם מלהזדהות עם הדרך ועם החינוך שרוצים להקנות. 


כדאי לרתום את הילדים לאידאל השליחות ולעשותם שותפים פעילים במה שאפשר ובכך לנווט את הרגש שלהם לטובת השליחות והעשייה, מתוך חוויה של עשייה משותפת עם ההורים. כך השליחות לא מרחיקה חלילה ביננו אלא להפך – מקרבת ויוצרת כר לעשייה משותפת.


גם יש להקפיד לתת להם זמן איכות בו ההורים מתפנים לחלוטין מכל עיסוקיהם האחרים תוך הקשבה אמיתית למה שעובר עליהם. צריכים להיות עם יד על הדופק כל הזמן, לוודא שהילדים מרוצים ולא מרגישים חסר.


הדבר משתנה מילד לילד ומהורה להורה וממציאות חיים כזו או אחרת.


במידת הצורך, כדאי להתייעץ עם גורם מוסמך באופן ספציפי. 

מקורות

דילוג לתוכן