Ask The Rabbi

נושא: תפילין ומזוזות

שיפוץ בחול המועד

האם מותר לשפץ מבנה לצורך גן ילדים יהודי בחול המועד סוכות, כאשר מדובר שהוכרחו לעבור ממבנה קודם ללא התראה מספקת, ויש חשש שאם לא יהיה משופץ ומוכן מיד לאחר החג כראוי ותואם לגן ילדים, יעבירו חלק מן ההורים את ילדיהם מחמת חוסר הסדר – לגנים אחרים של אינם יהודים (וכבר היה כן בעבר במקרים דומים לזה)?

תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם אמירה לגוי לעשות מלאכה נאסרה בחול המועד? ב) האם גוי שקיבל בקבלנות לעשות מלאכה מסויימת נאסרה בחול המועד? ג) אם זה מותר, האם יש הבדל באם ממריצים אותו לסיים בחול המועד? ד) האם יש היתר מחמת שישנו חשש שאילו הגן לא יהיה מוכן בזמן כראוי, חלק מן ההורים יעבירו את ילדיהם לחינוך שאינו יהודי?

ראשית יש לציין את המובא בשולחן ערוך סימן תקמג סעיף א', שאסרו בחול המועד לומר לנוכרי לעשות מלאכה בשביל ישראל, אף שאיסור אמירה לנוכרי מקורו רק מדברי קבלה, מהפסוק "ודבר דבר". ואפילו לפני החג אסור לומר לו לעשות לו מלאכה בתוך ימי חול המועד.

והנה בהמשך הסימן בסעיף ב' מביא המחבר, שגוי שקיבל מערב יום טוב מיהודי לבנות לו את הבית בקבלנות, כלומר שיגמור זאת עד זמן מסויים בסכום כסף קצוב, ואינו מקבל לפי ימים ושעות. מכל מקום אסור לישראל להניח לגוי לבנות לו את הבית בחול המועד, ואפילו אם הבית של הישראל עומד מחוץ לתחום.

והטעם מפני שחכמים עשו את חול המועד לעניין זה כמו יום טוב ושבת. ולכן אפילו אם משער בדעתו שאם לא ישכור את הגוי במועד יצרך לאחר המועד לשלם ביוקר על בניה זו, מכל מקום אסור הדבר, כיון שאין כרגע בפועל היזק והפסד ממשי, ומה שאינו בידו לא נחשב בגדר היזק (משנה ברורה).

ולכן למרות שמדובר בקבלנות ולא בשכיר יום, והיהודי אינו מצווה לו לעשות בחול המועד, ובנוסף לכך הגוי מתכוין בעשייתו בחול המועד לטובת עצמו בלבד, בכדי להשלים את מלאכתו שקיבל על עצמו, והרי שהוא עושה כן על דעת עצמו בלבד ולא לצורך הישראל, מכל מקום הדבר אסור משום חשש שמא יאמרו האנשים שהוא שכיר יום אצל הישראל, שמקבל לפי שעות וימים ונחשב כשלוחו של הישראל והרי זה כאילו הישראל בעצמו עובד ועושה המלאכה ביום טוב. ורק שבדיעבד אם בנו כבר, יהיה מותר לגור בבית זה, מאחר ועל כל פנים עשו זאת בקבלנות ולא בשכיר יום (שם).

אמנם אם כל העיר רגילים במלאכה זו לעשותה בקבלנות וממילא אין חשש שיאמרו שמא הוא שכיר יום אצל הישראל וכשלוחו, האריך בזה הרבה בביאור הלכה בסימן רמד, ומביא פוסקים לכאן ולכאן, שיש אוסרים אפילו בזה שמא יאמרו שהוא שכיר יום אצל הישראל כמו אורחים שאינם מהאזור, ומשאיר זאת בסוף בצריך עיון.

אמנם כתבו גדולי ההוראה שבזמנינו היום שברוב המקומות בעולם עובדים במלאכות אלו של בניין בקבלנות בלבד, ממילא אין לחשוש שמא יאמרו שהוא קבלן של הישראל, ולכן אם הקבלן הוא גוי מותר לו לבנות בחול המועד, אפילו אם יש לו פועלים שכירי יום, כי הם אינם מועסקים אצל היהודי רק אצל הקבלן הנוכרי, והוא הרי עושה על דעת עצמו (אגרות משה חלק ג' סימן לה).

אמנם כאמור אין היתר רק אם הנוכרי עושה זאת על דעת עצמו, וכאן בשאלה הרי מדובר שאומר לו מפורש שחייב  לסיים זאת בחול המועד, ואם כן נראה לכאורה שאסור.

אמנם יש להתיר מצד אחר, מאחר ומבואר בשולחן ערוך סימן שו סעיף יד, שמי ששלחו לו שהוציאו את בתו בשבת מהבית שלו בכדי להוציאה מכלל ישראל לשמד, מצוה לנסוע אחריה ולהשתדל להצילה מכך אפילו אם יצטרך לעשות בשביל כך מלאכות גמורות של תורה. ואין זה דוקא בתו, אלא אפילו בן או בת של איש ישראל אחר (שולחן ערוך אדה"ז שם).

ולרבים מהפוסקים דין זה אמור אפילו לצורך הצלת תינוקות שעדיין לא הגיעו לחינוך, שאם לקחו אותם למקום ששם יתחנכו בכפירה ושארי דברים מעין אלו של העברה על התורה, חייבים להצילם בכל אפשרות שישנה אפילו בעשיית מלאכות מהתורה על ידי יהודי (שולחן ערוך אדה"ז שם).

העולה מן האמור: שמאחר ומדובר לצורך חינוך ילדי ישראל בדרכי התורה, וישנו חשש שאילו המבנה לא יהיה מוכן כראוי יעבירו חלק מן ההורים את ילדיהם לחינוך שאינו יהודי, (בפרט שכבר היה כן בעבר במקרים דומים), מותר שימשיך הקבלן הגוי במלאכתו בחול המועד, אף שהיהודי ממריצו שיגמור ויסיים עד סוף החג את שיפוץ המבנה.

מקורות