נושא: כללי

שימוש בקבלה מעשית

האם ישנו בעיה ללכת למישהו שמתעסק בקבלה מעשית ולבקש את עזרתו?

בכדי לעסוק בקבלה מעשית (הנעשית בשימוש שמות קדושים), צריך לכך קדושה וטהרה מעבר לרגיל, ואפילו בדורות הקדמונים מצינו זהירות מהתעסקות בזה מחשש שאין מספיק ראויים לכך, שאזי ישנו סכנה למשתמש בהן, ועל אחת כמה וכמה בזמן הזה. על כן בזמננו יש להימנע לגמרי מלילך לאנשים העוסקים בכגון זה.

מקורות

כתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה (סימן רמו סעיף כא): ודאשתמש בתגא חלף (הג"מ וסמ"ג). וי"א דזהו המשתמש בשמות (שם בשם אבות דר' נתן).


אמנם בשולחן ערוך יורה דעה הלכות מעונן ומכשף (סימן קעט סעיף טו): אוחז את העינים, אסור. וע"י ספר יצירה, מותר. אפילו לעשות מעשה (טור).


ובש"ך יורה דעה (שם ס"ק יח) כתב על כך: וע"י ספר יצירה מותר. לעשות לכתחלה דשמות הקדש הם, והש"י נתן בהם כח שיוכלו לפעול על ידיהם החסידים והנביאים, והפועל בהם מראה גדולתו וגבורתו של הש"י שמו, אך שיתעסקו בהם בקדושה ובטהרה ולצורך קדושת השם או לצורך מצוה רבה, אשר לא נמצא זה בדורות הללו בעו"ה, ואפי' בזמניהם מצינו שנענש ישעיה ע"ז, וכ"ש בזמה"ז שא"א לנהוג בטהרה ובקדושה, ורחמנא ליבא בעי עכ"ל עט"ז. ודבריו נכונים, וכן נמצא בכמה מחברים דורשי רשומות שאין להשתמש בשמות הקדש כ"א לצורך מצוה רבה, ודאשתמש בתגא חלף. וכן כתב הרב לקמן סי' רמ"ו סוף סכ"א, ודאשתמש בתגא חלף י"א זה המשתמש בשמות הקודש. גם בספרי המקובלים מבואר שעון גדול הוא המשתמש בשמו ע"כ המונע יבורך.


ובאגרות קודש (חט"ו עמ' סה): "וכלך מעניני קבלה מעשית ואביזרייהו וכמפורסם האזהרה שבזה בכמה ספרים הקדושים". (עיי"ש בארוכה).