שימוש בחו"ל באתרים ישראלים בשבת - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

סדר בתחומי החיים

נושא: הלכה

שם הרב המשיב: הרב מאור דוד כהן

שאלה

האם מותר להשתמש בניו יורק באתרים ישראליים מתי שבארץ כבר נכנסה שבת אך אצלינו עדיין לא?

תשובה

אם האתר הוא אתר מכירות וכיוצא בזה שיש חשש שבעל האתר היהודי יוכל לעשות כתוצאה מכך איזו מלאכה בשבת – ראוי להחמיר בזה . והמיקל יש לו על מה שיסמוך.

ואם ידוע שהאתר הוא אתר שומר שבת. או שידוע בוודאות שבעל האתר שומר שבת. מותר אף לכתחילה. ואם זהו אתר שיש בו מידע בלבד, גם אז מותר.


מקורות

הדיון ב"הלכות אינטרנט" בשנים האחרונות הולך ומתעצם ב"ה. ויש בנושא זה , היינו שאלת אתר האינטרנט הפתוח בשבת – דיון גדול מאוד לגבי חיוב שביתתו. וכן לגבי לפני עיוור, ומסייע לעובר עבירה, ועוד, ובאמת שיש להאריך בזה בתשובה ארוכה, אלא שכאן נכתוב רק את עיקרי הדברים להבנת עיקר העניין.


הנה החשש בנידון דידן אינו מצד שביתת כליו (שלרוב הפוסקים יהיה מותר), אלא מצד מסייע לדבר עבירה שמא בעל האתר ישתמש בו כתוצאה מהרכישה או מיצירת הקשר בכלל – בשבת. ולכן אף שמצד הגולש אין שום בעיה הלכתית בעצם גלישתו, יש לו להימנע מכך משום "לפני עיוור לא תתן מכשול" וכן משום מסייע בדבר עבירה במקרה זו.


אומנם במקום שאין חשש של חילול השבת מצד בעל האתר מותר יהיה לבקר בו במוצאי שבת שבחו"ל.


מצבים כאלו מצויים במקרה שהאתר מבוקר על ידי זיהוי כתובת ip ונפתח רק בזמנים המותרים לכל אחד במקומו, או כגון שזהו אתר המיועד לאנשים דתיים בלבד ואין חשש שישתמש בו הבעלים בזמן אסור, או שזהו אתר שהביקור בו הוא אתר המספק מידע בלבד. ואינה נדרשת שום פעולה מצד בעל האתר. (כמו יצירת קשר או אישור הזמנה).


כמובן שמצד בעל האתר ראוי ונכון לדאוג שיהיה סינון מבוקר לאתרו ככל האפשר, אך גם בזה יש דיון גדול האם הוא מחויב בכך והיכן ומתי ואכ"מ.


לשלימות העניין ראה גם : שו"ע אורח חיים – סימן רס"ג ונושאי כליו. שו"ע שם סימן רמ"ו וסימן ש"ז. וכן ישנה מחלוקת בין רע"א (שסובר שקנין בשבת חל אף אם רק אצל המוכר שבת) לבין בחזו"א (שמביא גם את דעת תרומת הדשן להקל) ופוסקים נוספים המקלים. (ונראה להקל בזה עכ"פ בדיעבד), ראה גם קונטרס האינטרנט בהלכה וכן בשו"ת שבט הלוי המוזכר שם.


דילוג לתוכן