שיחה עם הנפש הבהמית

שלום וברכה
יש מקום על פי החסידות לשוחח עם הנפש הבהמית, כלומר, להסביר דברים בשפה שלה, וכביכול להסתכל עליה מבחוץ. המקום בנפש שעושה את זה הוא הנפש השכלית, שהיא מכילה בתוכה את הנפש האלוקית, ועל על ידי שימוש בשכל ובהיגיון, ניתן לעשות 'בירור' שכלי, לנפש הבהמית, ולהסביר לה דברים בשפה שלה.
ניתן להשוות זאת לענין התפילה, שמוסבר בחסידות שיש בזה 'הסברה' לנפש הבהמית, לפי המושגים שלה, למה ראוי לעשות את רצון ה' וכו'.
ניתן לעשות זאת לעיתים. אך לזכור שיש גם מקום אחר, של להיות מונח בטוב, בנפש האלוקית ולהסתכל על המציאות כלפי מעלה.
ובנגע לשאלה השניה, בחסידות מוסבר שיש את הדרך של קרב ומלחמה, ויש דרך של "פדה בשלום נפשי מקרב לי", שזה פדיה בשלום, ללא צורך בקרב. יש אמנם מעלה ב'קרב' שזו עבודה 'מלמטה למעלה', היינו שמרגיש את ה'למטה' ומנסה לשנות אותו מבפנים עד הסוף, ויש מעלה גדולה לאידך בעבודה של 'פדה בשלום' שזו ההמשכה מלמעלה, שמונחים בטוב ומצליחים להאיר את הנפש בלימוד ובעשיה חיובית, וממילא הרע פחות תופס מקום ונעלם, ללא צורך במלחמה.
הרבי הדגיש פעמים רבות כי בדורנו ותקופתנו עיקר הדגש היא העבודה באופן של גאולה, להיות מונחים ברעיונות טובים, במצב גאולתי ובטוב המוחלט, וזה ינצח ממילא את היצר הרע באופן של שלום, ואז ממילא זה גם פחות מתיש וקשה.