fbpx

נושא: הלכה

שטיפת כלים קודם התפילה

האם מותר לאדם לשטוף כלים לפני התפילה, כאשר יש לו מניין קבוע בשעה מסויימת, ואף עושה תזכורת בפלאפון שלא יפספס את הזמן?

בשולחן ערוך מובא ש"טוב להחמיר". אמנם ב'שולחן ערוך הרב' משמע שעצם העסק בצרכיו לפני חפצי שמים הוא בעייתי. ובערוך השולחן כתב ש'כן עיקר לדינא'. ולפי זה לא יועיל לעשות מלאכה – אף אם אמר לפני כן ברכות השחר, ואף אם מינה "שומר". אך דוקא "להתעסק במלאכה" אסור, אולם אם עושה דבר ארעי ופשוט, כמו לשטוף כוס וכפית לצורך שתיית קפה, מותר.

מקורות

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן פט סעיף ג: אסור לו להתעסק בצרכיו, או לילך לדרך, עד שיתפלל תפלת י"ח. (ויש מקילין, לאחר שאמרו מקצת ברכות, קודם שאמרו ברוך שאמר, וטוב להחמיר בזה), (תרומת הדשן סי' י"ח) ולא לאכול ולא לשתות, אבל מים מותר לשתות קודם תפלה, בין בחול ובין בשבת ויום טוב. וכן אוכלים ומשקין לרפואה, מותר.

בית יוסף אורח חיים סימן פט ב: וכיון שהגיע זמן תפילה אסור לאדם להקדים לפתח חבירו וכו'. בפרק היה קורא (ברכות יד.) אמר רב כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאילו עשאו במה מתיב רב ששת בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב (תרגומא) [תרגמה] רבי אבא במשכים לפתחו וכתבו תלמידי ה"ר יונה (ח. ד"ה ודוקא) בשם רבני פרובינציא דאפילו במשכים לפתחו אינו אסור אלא כשמזכיר לו שלום משום דשמו של הקדוש ברוך הוא שלום אבל מותר לומר לו צפרא דמרי טב כיון שאינו מזכיר לו שלום ונראה למורי הרב נר"ו שאפילו זה אינו מותר אלא כשהוצרך ללכת לראות לעסק מעסקיו או לשום ענין אבל אם אינו הולך אלא להקביל פניו קודם התפילה אפילו זה הלשון אסור עד כאן לשונו ורבינו ירוחם (נ"ג ח"ג כד ע"ג) כתב פירוש שלום כמו כריעה אבל שלום בפה מותר כמו צפרא דמרי טב וכיוצא בו ואפילו כריעה אינה אסורה אלא במשכים לפתחו אבל אם פגע בו בשום מקום או בבית הכנסת מותר וכן כתב גאון בתשובה ע"כ: ואמאי דאמרינן תו בגמרא שאסור לעשות חפציו קודם שיתפלל כתב הרשב"א (יד. ד"ה אמר) כלומר ואפילו במוצא חבירו בשוק כדי שלא יפנה לבו לשום דבר עד שיתפלל וכתב הראב"ד דהיינו שנהגו לומר צפרא דמרי טב כדי שיתן לב שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים כלל עד שיתפלל ומפני שהוא משנה בלשון יזכור עד כאן דבריו וכן כתב בארחות חיים (תפלה סי' יד) וכתב עוד בארחות חיים (שם) ובאותן המקומות שנהגו לתת שלום איש לחבירו אחר שאומרים האל הקדוש נראה שמכאן יצא להם המנהג דעד כאן נאסרו אם לא בשינוי דברים ומכאן ואילך הותרו וכתב עוד ובתשובות דקמאי לא חשו חכמים אלא בענין כריעה אבל בלא כריעה לא חשו ונותן שלום בכל לשון שירצה בין בדרך בין בבית הכנסת ואין בכך כלום והכריעה איסור גמור אפילו בלא נתינת שלום קודם שיתפלל אבל אם התחיל לברך הברכות כיון שקיבל עליו עול מלכות שמים בברכות אין לחוש כל כך עד כאן לשונו:

ג: ומ"ש רבינו ואסור לו להתעסק בצרכיו. (שם) אסור לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל. וכתוב בתרומת הדשן (סי' יח) שראה רבים מן המדקדקים שהיו נמנעים ללכת לצרכיהם בשחרית עד שהיו נכנסים תחלה לבית הכנסת ואומרים שירות ותושבחות ואחר כך הולכים לעשות חפציהם והוא כתב דמפשטא דגמרא משמע דלאו שפיר קא עבדי דאתפילת שמונה עשרה שנקבעו עיקר לעבודת הקדוש ברוך הוא קפיד תלמודא להקדים אותה לעשיית חפציו:

שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן פט סעיף ד: אסור לאדם להתעסק בצרכיו קודם תפלת י"ח בשחר כדי שלא יפנה לבו לשום דבר עד שיתפלל ויש נוהגין להקל בזה לאחר שאמרו ברכות השחר קודם ברוך שאמר ואינו נכון וכן אסור לצאת לדרך בבקר עד שיתפלל י"ח אלא אם כן יוצא בשיירא ואינה ממתנת לו:

אשל אברהם (בוטשאטש) סימן פט סעיף ג מובא: להתעסק בצרכיו. מה שאמרו חכמינו ז"ל [ברכות יד, א] שלא לעשות מלאכה לפני תפילת שחרית, נראה שאין בזה קפידא במלאכת הדיוט או ארעי המותרת בחול המועד או המותרת על כל פנים בערב פסח, שהרי מדליקין נרות גם קודם שאומרים שום ברכה בשחרית ומוציאין אש מהאבן וכדומה, ומכל מקום צלע"ע היטב: