התגיירתי לפני כעשר שנים, אימי (הנכריה) נפטרה ובצוואתה ביקשה שישרפו את גופתה – האם עליי להשתדל למנוע זאת?
Menu
התגיירתי לפני כעשר שנים, אימי (הנכריה) נפטרה ובצוואתה ביקשה שישרפו את גופתה – האם עליי להשתדל למנוע זאת?
בגמרא בבא בתרא (כב, א) משמע שבשריפת גופה יש קצת בזיון. לענין חובת קבורת נכרים - בגמרא נאמר שקוברים מתי נכרים מפני דרכי שלום (ואין חובה בכך). הרמב"ם דייק בלשונו שהמצווה היא "שנקבור כל מת ישראל ביום מותו" אך לא נכרים. המשנה למלך על הרמב"ם כתב זאת בפירוש "דעכו"ם כו' דליכא חיוב קבורה". הרב נתן אורנטר למד שיש בזה מחלוקת ראשונים, ובסוף דבריו הכריע שרק "אויבים שאנו הרגנו במלחמה חייבים לקבור לכולי עלמא", אך סתם נכרים אין חובה. גם אם הדבר מותר – עדיין יש לדון על פי מה שנפסק שאסור לגר לבזות את הוריו שלא יאמרו שבא מקדושה חמורה לקדושה קלה. נראה לומר שבמקום שהמנהג לשרוף את גופות הנפטרים או שההורים ביקשו זאת בעצמם – אין בכך ביזיון לגופת נכרי, ואינך צריך למנוע זאת.
כתב בשולחן ערוך אדה"ז אורח חיים (סימן עה סעיף א):טפח מגולה באשה במקום שדרכה לכסות ערוה הוא אפילו היא אשתו מפני שמביא לידי הרהור כשמסתכל בו, ולכן אסור לקרות ולהתפלל כנגדו (כמו כנגד ערוה ממש עד שיחזור פניו לצד אחר).
ובסעיף ד: שער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה.
ובסעיף ב: וכל זה לאנשים, אבל האשה עצמה אפילו היא ערומה, מותרת לקרות ולהתפלל אם היא יושבת שאין פניה שלמטה נראין כמ"ש בסי' ע"ד, ואין בגילוי כל גופה משום ולא יראה בך ערות דבר, לפי שאינה ערוה אלא לאנשים, ומשום הרהור. ולפיכך אף אשה אחרת מותרת לקרות ולהתפלל כנגד אשה ערומה אם אין פניה שלמטה נראין.
ויש מי שאוסר לאשה אחרת (והעיקר כסברא הראשונה).
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.