שבע ברכות בסעודה שאכלו מזונות - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

סדר בתחומי החיים

שם הרב המשיב: הרב אשר לעמיל כהן

שאלה

באם אכלו ב'שבע ברכות' רק 'מזונות', האם יכולים לברך את 'שבע הברכות.

תשובה

שבע ברכות אומרים רק על ברהמ"ז, ולכן אכילת מזונות ועל המחיה לא מועיל. אא"כ קבעו סעודה עליהן ואכלו כשיעור קביעות סעודה, ומברכים ברהמ"ז.

מקורות

ראה בשו"ת יביע אומר חלק ג – אבן העזר (סימן יא אות ו): ולענין אם אפשר לברך ז' ברכות על פת הבאה בכסנין בלי קביעות סעודה.


הנה אם כולם אכלו פת כסנין בלבד נראה שאין מקום לברכת חתנים. וכדמוכח ממ"ש התוס' (פסחים קב:) ד"ה שאין אומרים ב' קדושות על כוס אחד, יש נוהגין מטע"ז שלא לומר ז' ברכות על כוס בהמ"ז, אלא מביאין כוס אחר וכו'. אך רבינו משולם היה אומר הכל על כוס אחד. דלא דמי לבהמ"ז וקידוש דתרי מילי נינהו, אבל הכא חדא מילתא היא דבהמ"ז גורם לברכת נישואין. עכ"ל. וכן היה מנהג ספרד מקדמת דנא לברך ז"ב על כוס בהמ"ז. וכמ"ש הטוש"ע /א"ה/ (סי' סב ס"ט). ע"ש. ואם איתא שאפשר לברך ז"ב בלי בהמ"ז, היה לנו להצריך ב' כוסות, שהרי אין בהמ"ז גורם לברכת נישואין שתיאמר. א"ו דבעינן קביעות סעודה שיצטרכו לברך בהמ"ז. ואף על פי שישנם טעמים אחרים להתיר לו' ז"ב על כוס בהמ"ז. וכמ"ש מהר"ם חלאוה (פסחים שם). וע"ע בס' בעל העיטור הנד"מ ח"ב (דס"ה סע"ב). ובחי' הריטב"א והר"ן והמאירי פ"ק דכתובות (ז:). ועוד שהר"ן (שם) ד"ה וחתנים מן המנין, העלה להדיא שאין ברכת חתנים תלויה בבהמ"ז. וכדמוכח במס' סופרים (פי"ט הי"א). וע"ע בחי' הרמב"ן שם. ובארחות חיים (הל' בהמ"ז אות נט). ע"ש. מ"מ מדברי רבינו משולם מוכח שפיר דיש קפידא בבהמ"ז. וכן הב"י /א"ה/ (סי' סב) מביאו להלכה. וכ"ה דעת רב האי גאון והרא"ש (בפ"ק דכתובות) והטור ומרן, דברכת חתנים תלויה בסעודה. וכ"כ בס' בירך א"א (דק"י ע"א). ע"ש. ולכן נראה שיש להצריך שיקבעו סעודה על פת. והן אמת שהגאון המקנה בקו"א (סי' סב ס"ט) כ', דברכת נישואין לא תליא בבהמ"ז ומילתא אחריתי היא. י"ל דהיינו למנהג אשכנז וצרפת שמצריכים ב' כוסות. וס"ל שאין בהמ"ז וז"ב תלויים זב"ז. אבל לדידן מיהא צריך סעודה ממש. ועמש"כ בס' חזון עובדיה (סי' מח). ובשו"ת מצרף לכסף (אלף כסף סי' ה). ותע"ל ח"ג (דק"א ע"ב). ולכל הפחות אם קובעים לאכול פת הבאה בכסנין שיעור שאחרים קובעים עליו, שאז צריכים לברך בהמ"ז, כמבואר באו"ח (סי' קסח), אז אפשר לברך גם ברכת חתנים. וכן מצאתי בס' חינא וחסדא ח"א (דף קיב סע"ג) שהוכיח מהתוס' ושאר מפרשים שאין לברך ז"ב על פת כסנין. ע"ש. ואפי' ברכת אשר ברא נ"ל שאין לומר אלא על בהמ"ז. והרי הוא כמבואר.


דילוג לתוכן