נושא: כשרות

שבע ברכות

אם עשו סעודת שבע ברכות בשבת יום חורף קצר האם יש עניין לסיים לפני השקיעה כדי לומר את שבע הברכות באותו היום, או שאפשר להמשיך בסעודה כפי הצורך ולומר את שבע הברכות בלילה?

בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם ישנה בעיה כאשר אין פנים חדשות וסומכים לצורך כך על השבת. ב) האם ישנו חשש בעיה מצד הצורך בכוס לברכת המזון והבדלה.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סימן סב סעיף ח, שישנם הסוברים שאין נקראים פנים חדשות, אלא אם כן הם בני אדם שמרבים בשבילם מצורכי הסעודה, אבל בני אדם שאינם חשובים כל כך עד שירבו בשבילם, אינם בגדר של פנים חדשות. ואמנם כתב בחלקת מחוקק שם סימן קטן יג, בשם מקצת פוסקי, שמה שכתוב לדעה זו, שפנים חדשות הוא רק אם הדרך להרבות בשבילו, משמע שהואיל וראוי להרבות לכבודו - אף אם בפועל לא הרב מכל מקום ישנו על ידו שמחה יתירה, ואף על פי שאין אוכלים שם
כמו כן יש אומרים שיום שבת ויום טוב ראשון ושני, נחשבים בעצמם כפנים חדשות - בסעודת הלילה ושחרית, אבל לא בסעודה שלישית, וכן פשט המנהג. וכתב הרמ"א, שעכשיו נהגו במדינות אלו לברך שבע ברכות גם בסעודה שלישית, ואפשר משום שרגילים לבא פנים חדשות, אזי מקלים בכל אופן. ויש אומרים מטעם שרגילים לדרוש, והדרשה נחשבת כמו פנים חדשות.
ומקור הדבר ששבת נחשבת כפנים חדשות מובא בטורי זהב בסימן קטן ה', שמובא במדרש - מזמור שיר ליום השבת, אמר הקדוש ברוך הוא פנים חדשות באו לכאן. ובשחרית בשבת מברך גם כן, מאחר שכבוד ביום עדיף מכבוד הלילה. אך בסעודה שלישית אין שם עילוי, ובנוסף הרי ישנו דעה שבסעודה שלישית יוצא אפילו אם לא סעד לחם, אלא שאר מיני מזונות.
ואמנם בפתחי תשובה שם סימן קטן טז הביא בשם תשובות הרמ"ע מפאנו סימן מ' שכתב, שלמרות שסעודה שלישית אינה נקראת חשובה כסעודות הראשונות מטעמים האמורים, מכל מקום סעודה שלישית גם כן נקראת פנים חדשות - על פי הסוד בספר הזוהר.
והנה לגבי סעודה שנמשכה מסעודת שחרית ללילה (כפי שמצוי הרבה פעמים בסעודות גדולות בימי החורף הקצרים), האם ניתן לברך שבע ברכות בלילה באם שבת הוא חל ביום השביעי, כתב בשאלות ותשובות שבט הלוי חלק ג סימן צא, שיש להקל לברך שבע ברכות בשבת - אף על פי שכבר חשכה, מהטעם שלעניין שבת גם כן נחשב שהוא עדיין יום. ואמנם העיר על כך, שראה המובא בספר שולחן העזר סימן יב סב אות ה, בשם שאלות ותשובות שנות חיים סימן קה, שגם במוצאי שבת לא יברך אם כבר חשכה, אמנם היות ש'נהרא ונהרא ופשטיה' בזה, לפחות הועילו דברינו ליישב על כל פנים מנהג המקומות לברך.
העולה מהאמור: שלכתחילה יש להפסיק מבעוד יום ולעשות שבע ברכות, מכמה חששות:
א) במקרה שאין 'פנים חדשות' בסעודה, וסומכים על כך שהשבת היא במקום פנים חדשות. יש לומר שאין זה אלא דוקא בתוך השבת עצמה. ב) ישנה בעיה מצד כוס ברכת המזון לשתותו לפני הבדלה. ועוד.
ואמנם אם כבר המשיכו את הסעודה למוצאי שבת, יעשו שבע ברכות בסיום הסעודה על הכוס, וימתינו עם ברכת היין ומשתייתו - עד לאחר הבדלה. (אלא אם כן מדובר בכאלו שרגילים תמיד לזמן על כוס יין, שאזי יש להחשיבו כחלק מן הסעודה. ועדיין צריך עיון בנוגע לכוס של השבע ברכות - ממנו טועמים החתן והכלה).

מקורות