Ask The Rabbi

נושא: הלכה

רפואה לפני ביאת משיח

שלום, יש לי שאלה לגבי ביאת משיח: הדיבור על ביאת משיח גורם לי ל"רפיון", דמורליזציה, ותחושת יאוש. אני עכשיו סטודנט לרפואה, שמשקיע את הנשמה בלימודים, (למדתי חסידות חב"ד, וזה רק גרם לי למצפון על כך שאני בכלל לומד באוניברסיטה ומשקיע את עצמי בלימודי "חול" במקום לעבוד בעבודה פשוטה ללא השכלה, אבל זה רק תת סעיף של הנושא המרכזי שאני שואל עליו). השאלה שמפריעה לי היא שכאשר אני מחכה לביאת משיח, אני בעצם תוקע לעצמי מקל בגלגלים, כי הרי אני משקיע את החיים שלי על מנת להיות רופא טוב ולעזור לאנשים להתמודד, אבל כשאני שומע שמשיח עומד להגיע זה אומר שבעצם אין משמעות לכך שאני לומד, וכל ההשקעה שלי תרד לטמיון כי בגאולה הכל יפתר והכל יסתדר. אם ככה אז למה להשקיע בחיים? למה להתאמץ? הרי משיח עומד להגיע ולפתור לי את כל הבעיות, אז למה לא לסמוך עליו? בעצם אני רק צריך להשקיע מאמצים כדי לשרוד את התקופה הקרובה. אולי אם אני אהיה מוכר פלאפל, אוכל לחכות לו בצפייה יותר גבוהה, וגם לא אתאכזב.. האם אין משמעות להשקעה בלימודים ובמאמצים לטווח ארוך (שבאופן טבעי תכנונים אלו לא לוקחים בחשבון את ביאת משיח..). לתשובתכם הכנה אודה.

שלום ראשית כל, הרבי מסביר באחד מהמקומות, כי תכנון לטווח ארוך אינו סותר לציפיה לגאולה. הוא לומד את זה מהמשכן במדבר. בכל מסע שהלכו ישראל במדבר, הם הקימו את המשכן. גם אם הם עצרו למספר ימים או אפילו מספר שעות, הם הקימו לכל לראש את המשכן. כך אומר הרבי - גם אם נשאר לנו רגעים ספורים לגלות - אנו ביחד עם עם הציפיה, צריכים להמשיך להתעסק בענייני העולם הזה, גם בתיכוננים לטווח ארוך, להקים בנינים, למרות שזה לוקח שנה, ומשיח יבוא בעז"ה הרבה לפני וכו'. נוסף לזה, יש להבין, כי הגאולה עניינה להביא לעולם - טוב ושחרור. הרבי באחד משיחותיו התייחס למחשבות שאתה מעלה ואמר, גאולה זה גולה בתוספת א'. כלומר אין עניינה של גאולה לשלול ולבטל את המצב של גולה, אלא רק להחדיר בתוך זה את הא' - אלופו של עולם. יש אנשים שמפחדים מהגאולה - הם אומרים, צברתי הרבה כסף, השקעתי הרבה וכו' משיח יבוא - והכל ילך לטמיון! אבל האמת, כי משיח לא יבוא לבטל שום דבר, הוא רק יכניס מימד פנימי יותר ומשוחרר יותר מדאגות ולחץ לעולם. בנוגע לרפואה באופן ספציפי - אמנם כן, שבגאולה כבר לא יהיו חולים, אבל תפקיד הרופאים לא יתבטל. מה הוא יהיה בדיוק אנו לא יודעים, אולי הם יתעסקו ברפואה באופן נעלה יותר של חיזוק הבריאות (רפואה מונעת) אולי באופנים אחרים וכו', אולי ישתמשו עם הידע שלהם, להבין עניינים בקדושה ובאלוקות, וללמד אחרים, שהרי "מבשרי אחזה אלוקה" והגוף הגשמי הוא משל לנפש ומקביל אליה. בכל אופן, בזמן שנותר בהחלט צריך להשתמש בכל הכוחות שהשם נתן לנו בעולם - כולל כח וחכמת הרפואה (מבלי להיכנס לשאלה שהעלת אם לימודים באוניברסיטה, שבענין זה כדאי שתתיעץ עם משפיע וכו', ואולי בזמן שאתה כבר שם תוכל להפיץ את המעיינות שם וכו'). בשורות טובות

מקורות

ראה פסקי תשובות ח"א עכ"ו