Ask The Rabbi

נושא: גאולה ומשיח

ריח בשר

אדם שעשה מנגל ובסמוך אליו אפה פיתות (על גבי סאג'). אין סיבה לחשוש להעברת אדים או ממשות אחרת מהבשר אל הפיתות. אך מחמת הקרבה ניתן להרגיש ריח של בשר בפיתות. האם מותר לאוכלן יחד עם מאכלים חלביים?

השו"ע פסק כרי"ף ורמב"ם, ולכן כתב שפת שנאפתה עם בשר אסור לאכלה עם גבינה (אם יש לו פת אחרת לאכול עם הגבינה, אך אם אין לו פת אחרת לאכול עם הגבינה נחשב כדיעבד ומותר ). ועוד כתב השו"ע שלכתחילה אין לצלות בשר כשר עם בשר נבילה או בשר של בהמה טמאה בתנור אחד אפילו שאינם נוגעים זה בזה, ובדיעבד שכבר צלה – מותר אפילו אם הבשר הכשר כחוש והבשר הטרף שמן.
הרמ"א החמיר לכתחילה אפילו בכחושים:
הרמ"א בספרו תורת חטאת כתב שלכתחילה טוב להחמיר לא לצלות בשר כשר ובשר טרף בתנור אחד אפילו כששניהם כחושים. אך הש"ך והט"ז דחו דבריו, וכתבו שמותר לעשות זאת אפילו לכתחילה (כיון שאין כאן ריח כלל).
היתר מיוחד בתנור גדול או בבשר מכוסה:
כשהתנור גדול או הבשר מכוסה מותר:
השו"ע כתב שאם התנור גדול בשיעור שמחזיק 12 עשרונים ופיו פתוח – מותר לצלות בו אפילו לכתחילה בשר כשר עם בשר טרף כשאינם נוגעים זה בזה. וכן אם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בזה – מותר לצלותם יחד אפילו בתנור קטן ופיו סתום.
הוא הדין לבשר עם חלב:
הרמ"א כתב שהוא הדין לצלייה של בשר עם חלב בתנור אחד, שגם בזה הדין הוא שאם התנור גדול או אחד מהם מכוסה מותר לצלות יחד.
האשכנזים מחמירים לכתחילה בתנור גדול:
אמנם הרמ"א הוסיף שמנהג עדות אשכנז להחמיר לכתחילה בתנור גדול שלא לצלות בו בשר כשר וטרף יחד או בשר וחלב יחד, ובדיעבד מקילים אפילו בתנור קטן (כפי שהיקל השו"ע).
ההיתר של ריחא הוא כשיש פתח ליציאת העשן:
עוד כתב הרמ"א שיש אומרים שההיתר של ריחא בדיעבד הוא רק במקרה שהתנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא. לדברי הרמ"א: אם מדובר במקום הפסד (היינו הפסד מרובה) אין להחמיר בדיעבד אפילו שהתנור סתום לגמרי.
פרטי דינים בשיטת הרמ"א:
בחריף יש לחשוש לריח אפילו בכחוש:
כשהאיסור או ההיתר חריפים: יש לחשוש לריח גם אם הם כחושים לגמרי, ואפילו בהפסד מרובה אין להקל, ואפילו אם הם בתוך תנור גדול ופתוח, אך אם אחד מהם מכוסה אין להחמיר (במקרה שמכוסה בבצק בלבד כתב הש"ך שטוב להחמיר).
לכתחילה אסור לאפות בשר שמן עם איסור האוסר במשהו:
איסור האוסר במשהו (כגון חמץ בפסח): לכתחילה אסור לאפות בשר שמן עם איסור האוסר במשהו בכל סוגי התנורים, ובדיעבד כשכבר נאפה יש להתיר את הבשר באכילה אם מדובר על מקרה של הפסד מרובה.
במאכל מכוסה אין לחשוש לריח:
כשאחד המאכלים מכוסה (האיסור או ההיתר): אין לחשוש לריח כלל, ומותר לצלות יחד לכתחילה בכל סוגי התנורים ובכל סוגי האיסורים, אפילו אם הכיסוי הוא רק באמצעות בצק (אמנם לגבי דבר חריף הובא לעיל מהש"ך שכאשר הכיסוי רק באמצעות בצק טוב להחמיר).
הרמ"א מחלק בין תנור סתום לגמרי לבין פתוח קצת:
מאכלים מגולים בתנור קטן: לדעת השו"ע לכתחילה אסור לאפות יחד איסור והיתר בתנור קטן, ובדיעבד יש להתיר אפילו אם התנור סתום. ולשיטת הרמ"א אם התנור סתום לגמרי יש להתיר בדיעבד רק בהפסד מרובה, ואם הוא פתוח קצת יש להתיר בדיעבד אפילו כשאין הפסד. המדובר בכל זה הוא במקרה שהמאכלים הנצלים בתנור אינם מונחים בתוך סירים, אך אם מונחים בתוך סירים יתבאר הדין לקמן.
לרמ"א ההיתר לכתחילה הוא רק בתנור שפתוח לגמרי:
מאכלים מגולים בתנור שמחזיק 12 עשרונים: לדעת השו"ע אם פיו של התנור פתוח (אפילו קצת) מותר לאפות בו לכתחילה איסור והיתר יחד, ואם פיו סתום יש להתיר רק בדיעבד. ולשיטת הרמ"א ואחרוני אשכנז מותר לכתחילה רק אם התנור פתוח לגמרי, אך אם פתוח קצת יש להתיר רק בדיעבד, ואם סתום לגמרי יש להתיר רק בדיעבד ורק אם יש הפסד מרובה.
הרמ"א מחמיר אפילו כשסירים מפסיקים:
מאכלים המונחים בתוך סירים: במקרה שהאיסור וההיתר הנצלים יחד בתנור מונחים בתוך סירים ללא מכסים, לדעת השו"ע מותר לכתחילה אפילו בתנור קטן וסתום, כיון שהסירים מפסיקים. ולדעת הרמ"א אם התנור פתוח קצת מותר לכתחילה, אך אם הוא סתום לגמרי אסור אפילו בדיעבד אלא אם כן מדובר בהפסד מרובה שאז יש להקל בדיעבד.
נזכיר שכל האמור הוא בתנור של זמנם, ולגבי תנור של זמננו זהו עניין אחר.
איסור ריח בטל ב-60 אך יש להסתפק כיצד לשער:
האם איסור ריחא בטל בששים: ישנם מקרים שבהם מחמיר הרמ"א באיסור ריחא אפילו בדיעבד. השאלה האם במקרים אלו ניתן להקל במקרה שיש בהיתר 60 כנגד האיסור שנאפה איתו, שאז יתכן שאפשר לומר שריח האיסור בטל ב-60. מדברי הרמ"א עולה שבוודאי איסור ריחא בטל ב-60, אלא שיש לדון האם הריח מתפשט בשווה לכל החתיכות של ההיתר שנאפו בתנור עם האיסור, וממילא אם יש בכל החתיכות יחד 60 כנגד האיסור – מותר, או שלא ניתן לסמוך על כך שהריח מתפשט בשווה, שהרי לגבי טעם הדין הוא שאינו יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב, ומאחר שמדובר כאן על אפייה או צלייה שהן בלא רוטב (בניגוד לבישול) צריכים אנו לשער 60 בכל חתיכה בפני עצמה כנגד האיסור, שאין אנו יודעים לאיזה צד התפשט הריח.
במקום הפסד משערים בכל החתיכות יחד:
למעשה פסק הרמ"א שבמקום הפסד ניתן לשער בכל החתיכות שבתנור יחד כנגד האיסור, שכן יש הסוברים כך וניתן לסמוך עליהם במקום הפסד (הש"ך כתב שהכוונה להפסד מרובה). אך שלא במקום הפסד יש להחמיר ולשער בכל חתיכה בפני עצמה.
ועל פי כל זה מובן , מכיוון שלהלכה נפסק שלכתחילה צריך לחשוש לריח, ולכן לכתחילה אין לאכול את הפיתות שקלטו ריח של בשר יחד עם מאכל חלבי. אמנם בדיעבד מותר, וההגדרה של דיעבד לענין זה היא במקרה שאין לו לחם אחר לאכול עם המאכל החלבי.

מקורות