אשה שראתה וסת בין השמשות, האם נחשב שקיבלה ביום או בלילה?
אשה שראתה וסת בין השמשות, האם נחשב שקיבלה ביום או בלילה?
המנהג בפועל להחמיר לחשוש לשני העונות.
כתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה (סימן קפד סעיף ד): אם רגילה לראות בהנץ החמה ולא קים לן שפיר אי קודם הנץ החמה או אחריו אינה אסורה אלא ביום.
ובשולחן ערוך הרב ס"ק יט: דכיון דוסתות דרבנן הוי ליה ספיקא דרבנן ולקולא ואין צריך לפרוש אלא ביום שהיה ודאי בימי נדתה (רא"ש), ר"ל דאפילו ראתה קודם נץ החמה מכל מקום היום היה ודאי בימי נדתה ולפי זה אם רגילה לראות בין השמשות אינה אסורה אלא בלילה (ש"ך).
והב"ח כתב על פסק השו"ע אף על גב דכך הלכה, מכל מקום באיסור כרת ראוי להחמיר כיש מחמירין, לאסור מספק כל היום וכל הלילה.
וא"כ הוא הדין בנידון דידן, למרות שמעיקר הדין יש לילך לקולא בוסתות דרבנן, המנהג להחמיר לשני העונות].