קניית ארבעת המינים מקטן - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

סדר בתחומי החיים

נושא: חגים

שם הרב המשיב: הרב אשר לעמיל כהן

שאלה

קטן שמוכר ד' מינים (שגילו סמוך לבר מצוה – והזמין בעצמו סחורה), האם ניתן לקנות ממנו, או שיש לקנות רק מגדול.

תשובה

אין לקנות לכתחילה ד' מינים מנערים שלא באו לגיל מצות, מפני שאין בכוחו של קטן להקנות לאחרים מדין תורה.

מקורות

ראה בשו"ת מנחת יצחק חלק ה סימן סה: בקניית ערבות מנערים שלא הגיעו לשנות י"ג ויו"א.


ראיתי מעשה ונזכר הלכה, שנערים שלא הגיעו עוד לשנות י"ג, מביאים ערבות למכור, וקונים מהם אף לצאת חובת ארבעה מינים ביום א' של חג, ויש לדון אם שפיר עבדי.


תשובה: הנה כבר נשאל בשאלה כזו בתשו' כת"ס (או"ח סי' קכ"ח), במעשה שהי' שנער שלא הגיע עוד לי"ג שנים, הי' סוחר אתרוגים לקנות ולמכור, והנה בודאי שאין חילוק בין אתרוג לא' משאר מינים, וכמו שהעיר במ"ב (סי' תרנ"ח בשער הציון אות י"ג), ע"ד המבואר במחנה אפרים (ה' מכירה קנין משיכה סי' ב'), דלא יאות עבדין, מה שקונים אתרוגים למצוה, והדמים משלמים אחר החג, דכל כמה שלא נתן דמים, לא קנה אלא מדרבנן, ואנן בעינן שיהא לכם, אם לא שהביאו לרשותם, וקנהו בתורת חצר עיין שם, וע"ז כתב המ"ב דצריכים ליזהר גם בערבות בזה, דבכל הד' מינים צריכים ליזהר, לקיים לכם בשלימות ולא כהמנהג בזה ע"ש.


(ב) ומה שיש לדון בזה, הוא לפי המבואר בשו"ע /או"ח סימן תרנ"ח/ שם (סעיף ו'), דלא יתננו ביום ראשון לקטן, קודם שיצא בו, מפני שהקטן קונה ואינו מקנה לאחרים מן התורה (הוא לשון הרמב"ם (בפ"ח מה' לולב), ובבדק הבית בב"י כתב, דמדסתם הרמב"ם, משמע, דאפילו הגיעו לעונת הפעוטות כן), ויש מי שאומר, שאם הגיע לעונת הפעוטות מותר (זה שיטת הר"ן (במס' סוכה מ"ו) עי"ש) עכ"ל, ובביאור הלכה שם בשם הלח"מ כתב, דהרמב"ם לשיטתו (בפכ"ט מה' מכירה), דהיכא דדעת אחרת מקנה לו, הוא זוכה מן התורה, וא"כ אפילו הגיע לעונת הפעוטות, דתקנו רבנן דמתנתו מתנה, הלא מה"ת אינו יכול להקנות, ול"ה מה"ת שלכם, ולדעת הי"א שהוא הר"ן, אפילו כשדעת אחרת מקנה אותו, אין קנינו אלא מדרבנן, ולכן כשהגיע לעונת הפעוטות, כשם שזוכה מדרבנן, מקנה ג"כ מדרבנן, וכתב ע"ז המ"ב, דפשוט דדין זה שייך בכל הד' מינים (כנ"ל) עיין שם….


(י"ב) ובזה נחזור לנד"ד, כיון דהנערים הללו, המוכרים הערבות, כבר הגיעו לעונות הפעוטות, הרי כל מה דס"ל להרמב"ם והיא הדיעה הראשונה בש"ע הנ"ל, שהיא העיקר כנודע בכללי הש"ע, דאף בהגיע לעונות הפעוטות, לא יכול להקנות, הוא משום דס"ל, דזוכה מה"ת בדעת אחרת מקנה כנ"ל, א"כ היכא דהמה מלקטים מההפקר, היינו מאילנות העומדות ברשות השייך להרבים, ומופקרות לכל, בזה נראה, דאף לפי המבואר במל"מ (פכ"ט מה' מכירה ה"א), דבהפקר מדעת, אם הוי כדעת אחרת מקנה לענין זה, תלוי בפלוגתת רש"י ותוס' (ב"מ י"ב) גבי זרק ארנקי, ודברי הנמו"י שם, מ"מ בכגון דא, ל"ה הפקר מדעת, רק הפקר ממילא, דבודאי ל"ה כדעת אחרת מקנה, ואין זוכין רק מדרבנן, ואם כן גם לשיטת הרמב"ם והש"ע, יכולים לחזור ולהקנות, דאתי דרבנן ומפיק דרבנן.


(י"ג) אמנם היכא דהמה לוקחים מגנות של אחרים, מיחידים או משל העיר, ברשות, אז היכא דהוי מנכרי, בין אם הוי רק לצורך עצמו לצאת בו, או ע"מ למכור להרויח בו, באנו לחידושו של הכת"ס שם, דתלוי בפלוגתת הרמב"ם והתוס', דלשיטת הרמב"ם, הא דמהני דעת אחרת מקנה בקטן הוי מטעם זכי', נכרי לאו בר מזכה הוא, כיון שאינו בשליחות כלל, כמבואר בש"ס דב"מ, וגם היכא דהוי מישראל, י"ל היכא דהוי ע"מ למכור, ולהרויח, א"כ אם לא יוכל למכור לצאת בו, הוי חוב, ול"ה זכי', ואין קונה רק מדרבנן, ויוכל להקנות בתק"ח, (אבל זולת זה אין לומר, אף בקני', דקטן לאו בר מיהב זוזי, ואינו קונה רק מדרבנן, דיש לומר כמו שחידש הקצוה"ח שם, דדוקא קודם תקנתא דרבנן, דמקנה ונותן במטלטלין, לא סמכה דעת המוכר, כיון שיוכל לחזור בו כל שעה, אבל מאחר דאמרו רבנן דמתנתו ומכירתו מהני, ואינו יכול לחזור, מהני קני' דידי' מדאו', משום דמוכר מזכה לי' בתורת זכי'), אבל לשיטת התוס' (גיטין ס"ד ע"ב), דס"ל דדעת אחרת מקנה מדאו', לאו מטעם זכי', אלא דיש יד לקטן לזכות, היכא דדעת אחרת מקנה לו, ממילא ליכא חילוק בין המקנה נכרי או ישראל, וגם אף היכא דהוי ע"ד למכור להרויח, זוכה מדאו', ואינו יכול להקנות מה"ת, עיין שם.


(י"ד) והנה הכת"ס מסיק שם בנדון דידי, דהנער קנה האתרוגים ומכר לאחרים, דיש למנוע לקנות מקטן כזה, ובדיעבד אם כבר נטלו ביום טוב ראשון, ובא לידו אתרוג אחר, דהוי שלו לכל הדיעות, יטול שנית בלא ברכה, וכ"ז אם הוי דרך מקח וממכר, אבל אם ניתן לקטן דרך מתנה, זה תלוי בב' דעות בש"ע הנ"ל, וצריך ליטול שנית בברכה עכת"ד, והנראה פשוט, דאף במתנה, אם הוי ע"ד למכור ולהרויח, שייך סברתו הנ"ל, דל"ה זכי', אם לא יכול למכור ולהרויח, וממילא אינו קונה להרמב"ם רק מדרבנן, וכן אף אם הוי ע"מ לצאת בו לצורך עצמו, אם הוי מנכרי, אפילו הוי במתנה, אינו קונה להרמב"ם כנ"ל, ויטול שנית בלא ברכה כנ"ל.




דילוג לתוכן