קידוש לבנה מאוחר - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

סדר בתחומי החיים

שאלה

אתמול מוצאי שבת הי׳ ליל טו לחדש טבת וכל השבוע האחרון הי׳ הרבה גשם ולא יכולנו לברך ברכת החדש . רק אתמול בלילה נראתה הלבנה, אבל לפי הלוח הזמן האחרון הי׳ ביום השבת לאחה״צ. מצד שני בגלל שזמני קידוש לבנה היא לפי הזמנים בירושלים ואצלנו באוסטרליא במוצ״ש זה עדיין שבת בבוקר בירושלים האם לגבי קידוש לבנה אנו חושבים סוף הזמן לפי שעות אוסטרליא או לפי שעות ירושלים?

תשובה

נושא זה נתון למחלוקת בין פוסקי דורינו. יש אומרים שכל מקום יקדש לפי המולד במקומו וי"א שכל מקום יקדש לפי זמן ירושלים. הלכה למעשה לכתחילה אנחנו מחמירים לשני הכיוונים.

אבל יש לציין לגבי השאלה שלכם, שבליובאוויטש נוהגין לקדש גם בליל ט"ז ע"י גמרא והיינו שמתחילים הפסוקים מהגמרא ואח"כ הברכה מהסידור  (י"א שהרבי רש"ב נהג ככה לברך בגמרא  גם בליל י"ז).

מקורות

דות לישראל לרי"א הענקין ע' קמז, משנה שלמה (גראס) סי' כב.


 להורות נתן ח"ז סי' כח-ל, וראה משנה הלכות חי"א סי' שמז.


תשובות והנהגות ח"ב סי' דר, אבל מסיק שהמברך כפי שעת שעון בירושלים יש לו על מה לסמוך.


] משמרת שלום סי ל"א אות ז', וראה שם שיתחיל הסוגיא מ"אמר ליה רב אחא…" וכך נהג בעל מנחת אלעזר – דרכי חיים ושלום אות תצ"ה. (בגירסת הרי"ף ברכות סופ"ד ורא"ש סנהרין סופ"ה הביאו הברכה בשם ומלכות.)


ברשימת הר"י לנדא ע"ה בהעו"ב תתע"ו: "ושאלתי: 'אהן תחבולות – פון א גמרא, א אלפס?והשיב: 'ניין, אהן תחבולות. אויף דערוף דארף מען דאך ניט האבן דוקא 17-טען, דאס קען מען אללע מאהל'". לאידך, בזכרונות הרב חיים מרדכי פרלוב ע"ה (לקוטי סיפורים (תשס"ב) ע' קצג) שבליובאוויטש קידשו כמה פעמים בליל ט"ז מתוך גמ' סנהדרין.


ראה המובא בשם הרי"ל גראנער בהעו"ב תתע"ו. וראה מ"ש הרב י"ש גינזבורג בהעו"ב גל' תת"ר.שו"ת כנסת הגדולה או"ח סי' יג, וכביאור שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' לא (לא ניכר).


דילוג לתוכן