קורקינט במקום ללא עירוב - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

סדר בתחומי החיים

נושא: שבת

שם הרב המשיב: הרב אשר לעמיל כהן

שאלה

האם מותר ליתן לילד לשחק ב'קורקינט' או 'אופניים' (שאינו חשמלי) בשבת ויו"ט (במקום שיש עירוב)?

תשובה

מקורות

ראה בשו"ת ציץ אליעזר חלק ז סימן ל: תשובה לחכם אחד א' רכיבה על אופניים בשבת: מה ששאלני על אודות רכיבה על אופניים בשבת. הנה אמנם בשו"ת רב פעלים ח"א חאו"ח סי' כ"ה כותב צדדים להתיר זה בהיות שמהלך מאליו על ידי אדם היושב בו ודוחה את הגלגלים ברגליו ע"ש ובההשמטות שבראש הספר.


אבל לפענ"ד יש מקום לדון ולדחות כל דבריו שם בזה. ואת דעתי על כך כבר חויתי בספרי שו"ת ציץ אליעזר ח"א סי' כ"א אות כ"ז מדי דייני שם על אודות נסיעה ברכבת המתנהגת ע"י עכו"ם, וזאת הלכה העלתי דנראה פשוט שאסור לנסוע בשבת או יום טוב על אופנים אפי' בתוך התחום מג' טעמים (א) גזירה שמא יצא חוץ לתחום (ב) משום עובדין דחול ושבות דאורייתא בזה דאינו שובת וגופו נע ונד, והבאתי סמוכין לזה מדברי הרמב"ן עה"ת ושו"ת חתם סופר ח"ו סי' צ"ז. (ג) יש בזה גם הגזירה של שמא יתקן מנא שבהרבה פעמים מתפוצץ הגומי מסביב לגלגל או מתרוקן האויר ויבוא לתקן אותו או למלאות אויר בגומי וכדומה.


ורק לחומרא הוא דכתבתי בספרי צ"א ח"ד סי' ד' אות ח' לצרף דברי הרב פעלים בזה. והוא מדי דברי על הצורך של הסעת מכונית משטרה ניידת בשבת ושתונהג ע"י שוטר ערבי, ועלתה גם הצעה לקחת תחליף במקום מכוניות – ניידות את אופניים – פשוטים, בשם כתבתי להוסיף לחזק את ההצעה בצירוף דברי הרב פעלים כיעו"ש, אבל בלעדי זה לפענ"ד ברור ופשוט דאיסור גמור הוא לרכוב על אופניים בשבת וכנ"ל בח"א שם.


וכל עין רואה גם זאת דרכיבה על אופניים בשבת מביאה בתוצאותיה לעוד כמה וכמה חילולים וזילזולים בכבוד שבת ואזהרותיה, וד"ל.


(ב) ומה מאד שמחתי כאשר כעת מצאתי חבר גדול לי בספר שו"ת שאילת יעקב, שנזדמן לידי, שמחברו היה רב גדול מגדולי הונגרי' וחתנו של המהר"ם שיק ז"ל. ובסימן מ"ה מספרו שם נשאל ג"כ על כך על אודות המרכב שנתחדש בזמנינו שקורין ביציקעל /אופניים/ שיושב אדם על הכלי המתגלגל ממקום למקום ע"י האדם היושב עליו אם מותר לרכוב עליו בשבת, והשיב לאיסורא, ונימק הדבר כנימוקי האיסור שכתבנו, וכתב דאפילו בחצירו אסור מחשש שמא יעבירנו דהרי אפילו במצוה חמורה גזרו כן כ"ש בזה דאין מצוה, ואדרבה כאן מסתבר יותר לגזור בזה דהרי כל עיקרו של כלי זה הוא לרכוב עליו בחוצות (זהו במקום שאין עירוב) ובעיקר כתב לאסור מטעמא דכתבנו גם אנו משום שמא ישבר ויתקננו, וכמו"כ כתב לאסור ג"כ עפ"י הח"ס שהבאנו, ובנמקו דאם מרן הח"ס כ"כ על הנסיעה באייזענבאהן /רכבת/ מפני שלפעמים מתנדנד מקרי טרחא כ"ש בזה שכל רכיבתו הוא ע"י גופו ותנועותיו פשיטא דאסור לפ"ד הרמב"ן אשר מפורשים ממש בנחמיה, והוסיף לכתוב ג"כ דבלא"ה הוא עובדא דחול ולפעמים רוכבים כן ממקום למקום ויחשדוהו שיצא חוץ לתחום או למסחרו כו'. והאריך בכל האמור.


וכפי הנראה היה בשם רב אחד שכתב להתיר הדבר לכן מסיים השאילת יעקב שם דברי תשובתו בלשון זה: הנה מעולם לא נשמע שירכוב עליו א' בש"ק כ"א המוחזק לקל ואיך יבא רב אחד להתיר כזה דמילתא דתמיהא אין להורות כגמ' פסחים ד' נ"א, וח"ס אמר חדש אסור מה"ת, ע"כ א"א להאמין שרב מורה הוראה שיש בו יראת ה' ית"ש יהין להתיר כזה. ומי שהתירו השי"ת יחזירהו בתשובה שיתקן את זה עכ"ל, והדברים מדברים בעדם.


וראיתי מ"ש בזה גם בספר שו"ת מהרש"ג ח"ב סוס"י י"ג, אבל דבריו אינם מובנים לי, ולא נחית שם כלל לדבר על אודות מה שיש לחוש בזה לשמא יתקן וכן גם לשבות דאורייתא עפ"י הרמב"ן כנ"ל, וקדחי רק הטעם של עובדין דחול, שאין האיסור ברור, וכפי הנראה דמכיון דהיה לו בנידון שדן שם טעמא דאיסורא משום איסור הוצאה מרשות לרשות, כמבואר שם בדבריו, לא מצא כבר לנחוץ ליכנס גם ליתר חששות האיסורים שיש לומר בזה, אבל באמת גם במקום שליכא לחוש לאיסור הוצאה. בכל זאת יודה ג"כ שיש לאסור משום שאר החששות דאיסורא שיש לומר בזה וכנ"ל, ובפרט דברור הדבר שיודה לאסור משום חששא דשמא יצא גם חוץ לתחום שזהו כמעט כענף היוצא משורש האיסור של הוצאה שהמהרש"ג בעצמו כותב שישנו בזה.


(ג) וראה ראיתי גם בספר כף החיים על או"ח סי' ת"ד סק"ח שכותב מכמה נימוקים להשיג על דברי הרב פעלים הנ"ל, ומסיים דכן הוא המנהג בארץ צבי שאין הולכין באופנים לא בשבת ולא ביום טוב אפי' בתוך העיר שיש בה עירוב עיין שם. והמנהג הוא לדעתי מכח האיסור הברור שישנו בזה.


וגם לרבות מה שראיתי בספר ישכיל עבדי ח"ג חאו"ח סי' י"ב סעי' ה' אות ד' שכותב ששמע מפי מגידי אמת מחו"ר בבל רבתי שהיו אומרים כי גם הגאון בעל רב פעלים בעצמו אח"כ כשהכיר בטיב תהלוכי האופנים הדר הוא לכל חסידיו לאסור. וחוזר להזכיר משמועה זאת ששמע להלן בדבריו בסי' י"ט אות ד', וכן בחלק ה' מספרו חאו"ח סי' מ' עיין שם [ויעו"ש בישכיל עבדי שהעלה בזה ג"כ לאיסורא עיין שם]. ואכן אין הקדוש ברוך הוא מביא ח"ו לצדיקים תקלה על ידן.


(ד) לזאת אין להאריך יותר כי אם לחזור ולכפול דאיסור הרכיבה על אופנים בשבת או יום טוב הוא לדעתי ברור ופשוט והחובה על רבני ישראל די בכל אתר לגדור הדבר בגדרים שלא יבואו לפרוץ בזה, ואם חלילה נפרצה כבר מחיצת הכרם בזה באיזה מקום, או מקומות, אומרים להם גדור.


דילוג לתוכן