בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש צורך שהציציות יהיו מאותו צבע של הבגד, ומה הטעם לזה. ב) האם הדין אמור גם במקרה של ציציות מצבע לבן, או שהם פוטרין כל בגד מכל צבע שהוא.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן ט סעיף ה, שיש אומרים שצריך לעשות את הציצית מצבע בגד הטלית, והמדקדקים נוהגים כן. וכתב הרמ"א שהאשכנזים לא נוהגים לעשות את הציצית משום צבע אחר, אלא רק לבנים בלבד, וזאת אף בבגדים צבועים, ואין לשנות את המנהג.
וכתב במגן אברהם שם, שמה שכתב המחבר שי אומרים לעשות את הציציות מצבע הטלית. הנה הבית חדש כתב שלכן יש לדקדק לעשות את בגד הטלית בצבע לבן, וטעם הדבר הביא בסימן כד, משום שנאמר 'לבושיה כתלג חיור'. שלבושו של הבורא הוא כשלג לבן, ועל כן יש לעשות גם הציציות בצבע לבן. בכדי לצאת ידי שני הדעות, שגם יהיו הציצית לבנים כפי שנאמר בפסוק, בדומה ללבושו של הבורא, וגם שיהיו מצבע הטלית, כמבואר במחצית השקל על המגן אברהם.
וביאר שם ביתר ביאור מה שכתב הבית חדש, שיש עניין לעשות הבגד לבן מטעם מה שכתוב בתורה 'והלכת בדרכיו' - להדמות אליו יתברך, וכפי שמובא בגמרא במסכת ראש השנה יז, ב, ויעבור ה' על פניו, אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא בטלית כשליח ציבור, ואמר כשיעשו בני לפני כסדר הזה אני מוחל להם. ונאמר בפסוק שלבושו של הבורא כשלג לבן, ואם כן טליתו של הבורא כביכול לבן.
וטעם היש אומרים שצריך שהציציות יהיו מצבע הטלית, משום שנאמר זה אלי ואנוהו. שיש להתנאות לפניו במצוותיו, ונוי בגד הטלית הוא כאשר הציציות הם באותו הצבע של הטלית.
והנה בספר עולת תמיד הביא מה שהאריך בזה בספרו- טירת כסף, והביא ראיה מהגמרא שמדברי סופרים יש לעשות לכתחילה את הציציות מצבע הטלית, אלא אם כן הטלית היה של תכלת בזמן שהיה תכל, כי אין לעשות שני חוטי לבן משאר צבעונים ולא מתכלת ולא ממין שחור הדומה לתכלת, כדי שיהא היכר בין המין תכלת שבה ובין הלבן, וכן כתב הרמב"ם בפרק ב' מהלכות ציצית, והוא מדרבנן משום זה אלי ואנוהו.
ומכל מקום אם עושה טלית קטן מתחת לבגדיו משאר צבעונים, יעשה גם כן את הציצית משאר צבעונים ולא בפרהסיה משום קטטה, ודבריו נכונים כדי לצאת גם לדברי שיטת הרמב"ם, כמבואר בבית חדש.
ויש מבארים שהטעם שצריך להיות מבע הציצית כמו הבגד, הוא משום שבציצית צריך להיות הציציות ממין הכנף, וזה כולל גם את צבע הציציות, שצריכים להיות כמו צבע הבגד, כמבואר במשנה ברורה. ואף הוא כתב שמכל מקום ראוי למדקדק לעשות דוקא בגד לבן בכדי שיהיה יצא ידי הכל כשיעשה הציצית לבנים. ואמנם מה ששפת הבגד כעין תכלת בטליתות שלנו, אין זה מוריד את חומרה האמורה, מאחר והולכים בזה אחר עיקר הבגד.
וכן מובא בשם בעל תרומת הדשן שהיה מעטר את טליתו במשי צבוע בכחול כהה, כזיכרון לתכלת, ועד היום נוהגים כן האשכנזים בשפת הטלית בפס שחור הדומה לתכלת, כמוזכר בפרי מגדים אשל אברהם אות ו'. אך הSpainים לא נוהגים בזה, אלא הטלית כולו לבן ללא פסי תכלת ושחור כלל, והוא על פי הוראת החיד"א ועוד גדולים להקפיד על כך, ושכן נכון על פי תורת הקבלה.
העולה מהאמור: לSpainים: צריך שהציציות יהיו באותו צבע של הבגד. לאשכנזים: המנהג בפועל לעשות תמיד ציציות בצבע לבן שפוטרים כל בגד - באיזה צבע שיהיה.
[ומכל מקום גם לשיטת האשכנזים, יש מקום להחמיר לעשות תמיד גם את הבגד לבן, משתי סיבות: א) לחשוש לשיטה שמצריכה שגם הציצית תהיה כצבע הבגד, ומאחר ומנהג האשכנזים לעשות תמיד את צבע הציצית לבנים, על כן יש להם לעשות את צבע הבגד גם כן לבן. ב) מאחר ומבואר במדרש שלבוש טליתו של הבורא לבן, ויש להדמות לבורא בכך].
