הכנסת תוכי לכלוב בשבת - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

סדר בתחומי החיים

נושא: שבת

שם הרב המשיב: הרב אשר לעמיל כהן

שאלה

מי שיש לו בביתו 'תוכי' כחיית מחמד הנתון תדיר בתוך כלוב, ובשבת מאיזה סיבה הדלת היתה פתוחה ועף מהכלוב ויצא למרפסת ונעמד על המעקה, האם מותר היה לתופסו ולסוגרו בכלוב חזרה.

תשובה

כל בהמה חיה או עוף ש'מרדו' בבעליהם והחלו לברוח להן, הרי הן מחוסרי צידה, וכל הצד אותן עובר על איסור צידה מן התורה,

מקורות

ראה בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שטז סעיף יב: חיה ועוף שברשותו מותר לצודן, והוא שלא ימרודו; אבל אם הם מורדים, אסור לתפסם אפילו בחצר, אם החצר גדול שאם לא גדלו בין בני אדם היו צריכים מצודה. הגה:  וי"א דאסור לצוד חיה ועוף שברשותו ואם צדן, פטור; (הגהות אלפסי). אבל פרה וסוס, וכל שכן שאר חיה ועוף שמרדו, אם צדן חייב חטאת, וכן עיקר (המגיד פ"י). חתול, דינה כשאר חיה ואסור לתפשה בשבת. (הגהות אלפסי).


ובביאור הלכה סימן שטז סעיף יב ד"ה * לתפסם – ל"ד לתפסם דהא אפי' לא מרדו אסור לתפסם דמוקצים וכדלעיל בסי' ש"ח אלא ר"ל לצודן להכניסן למקום צר שנצודים בו ועומדים בו ומוכנים לתפסם ועי"ל דהאי לתפסם ר"ל לדדותם בצוארם ובצדדיהם שלא בהגבהה מן הארץ דשרינן לעיל בסי' ש"ח סל"ט וס"מ [מאמר מרדכי]:


ובמשנה ברורה סימן שטז ס"ק נה: גדול – אבל אם החצר קטן דבלא"ה אין צריכין להם מצודה אפילו איסור דרבנן ליכא:


ובס"ק נו: שאם וכו' – היינו שעכשיו שנתגדלו בין אנשים אין צריכין להם מצודה כי יבואו מעצמן לביתם לערב ומ"מ כיון שמרדו ואין נוח לתפסם והחצר גדול מחזי כעין צידה ואסור על כל פנים מדרבנן:


ובשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן שטז סעיף כה: וכל זה בחיה ועוף אבל בהמות הגדילים ברשותו של אדם מותר לצודן אפילו מרשות הרבים.


וחתול דינו כשאר חיה ואסור לצודו אלא על דרך שנתבאר.


וכל זה בשלא מרדו אבל אם מרדו אפילו פרה שמרדה ואין צריך לומר חיה ועוף שמרדו הצדן בשבת חייב כמו הצד חיות ועופות הבר שהרי הללו ג"כ לא יבואו לכלובן לערב:


ובשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן שטז סעיף א: צידה היא מאבות מלאכות שהיתה במשכן בתחשים וחלזון ואינו חייב עליה אלא כשאין הניצוד מחוסר עוד צידה אחר צידה זו דהיינו שצד אותו למקום שיוכלו לתפסו שם בקל ואינו צריך לומר הבא מצודה ונצודנו דהיינו שאינו צריך לבקש שם תחבולות לתופסו לפיכך אם הפריח את העוף עד שהכניסו לבית שחלונותיו סתומין או לביבר מקורה וסתום מכל צד ונעל הדלת בפניו או שרדף אחר חיה עד שהכניסה לבית או לביבר אפילו אינו מקורה או לגינה או לחצר ונעל בפניה חייב ובלבד שלא יהא הבית או הביבר גדול כל כך בענין שצריך לבקש תחבולות לתפוס שם העוף או החיה וכל שהבית או הביבר גדול כל כך שאינו יכול להגיע ולתפוס החיה או העוף במרוצה אחת מפני שנשמטין ממנו וצריך לרוץ אחריהם שנית הרי הן מחוסרין צידה עדיין ופטור.


והצד צפור דרור דהיינו מין צפור שדרכה לדור בבית כמו בשדה שיודעת להשמט בזוית הבית לכל צד (ולכך נקרא דרור על שם דירה שדרה בכל מקום) אינו חייב עד שיפריחנה למגדל שהיא ניצודה בו דהיינו למגדל שאינו גדול מאד אלא הוא בענין שיוכל לתפסו שם בלי תחבולות.


והצד ארי אינו חייב עד שיכניסנו לכיפה שלו שהוא נאסר בה.


וכל הצד למקום שהניצוד מחוסר שם צידה עדיין אף על פי שהוא פטור אסור מדברי סופרים והצד ממקום שהוא מחוסר צידה שם חייב וממקום שאינו מחוסר צידה מותר לצוד לכתחלה ביום טוב אבל לא בשבת משום איסור טלטול ויש אוסרים גם משום איסור צידה מדברי סופרים:


דילוג לתוכן